הסכם יששכר וזבולון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
'''הסכם יששכר וזבולון''' הוא הסכם שותפות  בין אדם בעל יכולת כלכלית [[תלמיד חכם|לתלמיד חכם]] עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף [[תלמוד תורה (מצווה)|בתורה]] שהתלמיד החכם לומד, ושכר [[מצווה|המצווה]] מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד [[ישיבה|הישיבה]] [[אברך|והאברכים]] שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.
'''הסכם יששכר וזבולון''' הוא הסכם שותפות  בין אדם בעל יכולת כלכלית [[תלמיד חכם|לתלמיד חכם]] עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף [[תלמוד תורה (מצווה)|בתורה]] שהתלמיד החכם לומד, ושכר [[מצווה|המצווה]] מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד [[ישיבה|הישיבה]] [[אברך|והאברכים]] שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.


==מקורות המושג==
==מקורות המושג==
שורה 15: שורה 15:
===דעת הרמב"ם===
===דעת הרמב"ם===
ה[[רמב"ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   
ה[[רמב"ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב:   
{{ציטוט|"...וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: 'הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי'. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה' מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר..."}} {{מקור|(פירוש הרמב"ם על מסכת אבות פרק ד' משנה ו')}}
{{ציטוט|"...וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: 'הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי'. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה' מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר..."}} {{מקור|פירוש הרמב"ם על מסכת אבות פרק ד' משנה ו'|כן}}


כנראה, הרמב"ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך "תא נערוב וליפלוג"- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]].
כנראה, הרמב"ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך "תא נערוב וליפלוג"- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]].
שורה 22: שורה 22:
לעומת דעת הרמב"ם, ה[[שולחן ערוך]] כותב:
לעומת דעת הרמב"ם, ה[[שולחן ערוך]] כותב:
{{ציטוט|"כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים
{{ציטוט|"כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים
הרמ"א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר."}} {{מקור|(יורה דעה רמ"ו סעיף א)}}
הרמ"א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר."}} {{מקור|יורה דעה רמ"ו סעיף א|כן}}
ר' יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר' שמעון לעזריה וכן בין ר' יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג.
ר' יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר' שמעון לעזריה וכן בין ר' יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג.


8,032

עריכות

תפריט ניווט