8,032
עריכות
פרשת ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Schnorr von Carolsfeld - Jakob und Rahel.jpg|left|thumb|250px|מפגש יעקב ורחל ליד הבאר - ציור :Julius Schnorr von Carolsfeld המאה ה-18 , המקור:ויקישיתוף, Phrood ]] | [[תמונה:Schnorr von Carolsfeld - Jakob und Rahel.jpg|left|thumb|250px|מפגש יעקב ורחל ליד הבאר - ציור :Julius Schnorr von Carolsfeld המאה ה-18 , המקור:ויקישיתוף, Phrood ]] | ||
'''פרשת ויצא''' היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" {{מקור| | '''פרשת ויצא''' היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה:" וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" {{מקור|כ"ח,י'|כן}}. מעשיו של [[יעקב אבינו]] בחרן עומדים במרכז הפרשה. כאשר יעקב יצא מבאר שבע לחרן נאמר "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בבית אל) וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ " (י"א) - רבותינו פירשו: לשון תפילה...למדנו שתיקן [[תפלת ערבית]]<ref> לאחר ש[[אברהם אבינו]] תיקן [[תפילת שחרית]] שנאחר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.." {{מקור|כ"ב,ג'|כן}} ו[[יצחק אבינו]] - [[תפילת מנחה] שנאמר:"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" {{מקור|(כ"ד,ס"ג)}]</ref>. הוא יצא לדרך בגיל 77 <ref>[[סדר עולם רבא]] כתב :"נמצא עומד על הבאר בחרן בן ע"ז".</ref> - 2,185 ל[[הבריאה|בריאת העולם]]. עבד שבע שנים למען נשותיו, עוד שבע שנים בנה את משפחתו ונולדו לו 11 בנים ובת ולאחר שש שנה נוספות - סל הכל עשרים שנה, הוא בקש :"וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי" {{מקור|ל',ל'|כן}} ואכן בשנת 2,025 יעקב אבינו יצא חזרה לארץ כנען. | ||
מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחת אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור| | מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחת אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור|מ"ו,כ"ז)|כן}} הוא לשון עבר ... ולדברי האומר <ref>תאומות נולדו עם השבטים</ref> צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן." - דהיינו מספר בני יעקב היה כפול. [[הרב אלחנן סמט]] במאמרו: [http://www.vbm-torah.org/hparsha-7/rtf/11vayigash.rtf בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה] מעלה הצעה:" אך מי הן "בנותיו" הרבות של יעקב? קשה לשער שהיו ליעקב בנות נוספות על דינה. כאן הפתרון פשוט: "בנותיו" הן אלו שכבר נזכרו מקודם ב[[פרשת וישב]]: "וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ ..."{{מקור|ל"ז,ל"ה)}{ - וכבר פירש רבי נחמיה בבראשית רבה "כנעניות היו... אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו"."(פ"ד, כ"א) | ||
==תוכן הפרשה== | ==תוכן הפרשה== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים: | הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים: | ||
# '''היציאה לחרן''' - תאור חלום יעקב והבטחת הארץ, כמו לאבותיו: [[אברהם אבינו]] ו[[יצחק אבינו]]:"... וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ{{מקור| | # '''היציאה לחרן''' - תאור חלום יעקב והבטחת הארץ, כמו לאבותיו: [[אברהם אבינו]] ו[[יצחק אבינו]]:"... וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ{{מקור|כ"ח,י"ג-י"ד|כן}}, הקמת המצבה ונדירת הנדר. | ||
# '''מפגש יעקב עם הרועים''' - תחילה הוא מסייע לרועים. ה[[רמב"ן]] כתב:"יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל" (ב'). | # '''מפגש יעקב עם הרועים''' - תחילה הוא מסייע לרועים. ה[[רמב"ן]] כתב:"יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל" (ב'). | ||
# '''אהבת יעקב ''' - "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (י"א). ולאחר מכן :" וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל" והוא מסכים לעבוד עבורה :" שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" , :"וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". וכך היו לו הנשים: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה". התקיים המשתה, על ד"ה "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" - כתב רש"י: "דבוק הוא שהרי נקוד בחטף שבוע של זאת, והן [[שבעת ימי המשתה]] {{מקור| | # '''אהבת יעקב ''' - "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" (י"א). ולאחר מכן :" וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל" והוא מסכים לעבוד עבורה :" שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" , :"וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". וכך היו לו הנשים: "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה". התקיים המשתה, על ד"ה "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" - כתב רש"י: "דבוק הוא שהרי נקוד בחטף שבוע של זאת, והן [[שבעת ימי המשתה]] {{מקור|תלמוד ירושלמי במועד קטן א',ז'|כן}}. וכך משפחת יעקב אבינו הוקמה. | ||
# '''בני יעקב''' נולדו תוך שבע שנים וובניית המשפחה בחרן בא לסיומו הולדת [[יוסף]] כאשר רחך אימנו מכריזה :"...אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף ..."{{מקור| | # '''בני יעקב''' נולדו תוך שבע שנים וובניית המשפחה בחרן בא לסיומו הולדת [[יוסף]] כאשר רחך אימנו מכריזה :"...אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף ..."{{מקור|ל',כ"ד|כן}}. | ||
# '''ההכנות לשיבה לארץ''' - יעקב בקש לשוב :"תְּנָה אֶת-נָשַׁי וְאֶת-יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ" (כ"ו). יעקב צבר רכוש:"וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי-לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (מ"ג). והוא יצא לדרך: "וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו עַל-הַגְּמַלִּים" | # '''ההכנות לשיבה לארץ''' - יעקב בקש לשוב :"תְּנָה אֶת-נָשַׁי וְאֶת-יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ" (כ"ו). יעקב צבר רכוש:"וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי-לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (מ"ג). והוא יצא לדרך: "וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו עַל-הַגְּמַלִּים" | ||
# '''גניבת התרפים''' -לבן רדף אחרי יעקב, חיפש את התרפים שרחל בתו החביאה ולא מצא אותם. | # '''גניבת התרפים''' -לבן רדף אחרי יעקב, חיפש את התרפים שרחל בתו החביאה ולא מצא אותם. | ||
# '''סיכום יחסי יעקב ולבן''' או הסכם "ישראל - חרן". | # '''סיכום יחסי יעקב ולבן''' או הסכם "ישראל - חרן". | ||
* יעקב מדגיש את הנאמנות שלו : "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. טְרֵפָה לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה.מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי{{מקור| | * יעקב מדגיש את הנאמנות שלו : "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. טְרֵפָה לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה.מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי{{מקור|ל"א, ל"ח-מ'|כן}}. | ||
* עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ) | * עשו מבקש על בנותיו:"אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ".(נ) | ||
* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ" | * ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ" | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
שבת פרשת ויצא היא ה[[שבת]] שבה היישוב [[בית אל]] הוא חוגג האת יום עלייתו לקרקע. בכך התקיימו דברי [[ירמיהו הנביא ]] :"כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱ -לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת... בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִןוּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַםִ וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁ בוּתָם נְאֻם -ה'" {{מקור| | שבת פרשת ויצא היא ה[[שבת]] שבה היישוב [[בית אל]] הוא חוגג האת יום עלייתו לקרקע. בכך התקיימו דברי [[ירמיהו הנביא ]] :"כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱ -לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת... בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִןוּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַםִ וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁ בוּתָם נְאֻם -ה'" {{מקור|ל"ב:ט', מ"ד|כן}}. | ||
ד"ר חגי בן ארצי מהמרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר-אילן כתב על הנושא: [ויקרא את שם המקום ההוא בית -אל] בעלון לפרשת השבוע. לפי חלום יעקב לעיר בית-אל יש מעמד מיוחד. כאשר יעקב מתעורר משנתו, הוא מתמלא ביראה וחרדה "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה-נּוֹרָא הַמָּ קוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם -בֵּית אֱ -לֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּמָיִם" ." {{מקור| | ד"ר חגי בן ארצי מהמרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר-אילן כתב על הנושא: [ויקרא את שם המקום ההוא בית -אל] בעלון לפרשת השבוע. לפי חלום יעקב לעיר בית-אל יש מעמד מיוחד. כאשר יעקב מתעורר משנתו, הוא מתמלא ביראה וחרדה "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה-נּוֹרָא הַמָּ קוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם -בֵּית אֱ -לֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּמָיִם" ." {{מקור|כ"ח,ט"ז-י"ז|כן}} | ||
הוא מדגיש את החשיבות מיוחדת למקום הזה, המהווה נקודת חיבור בין השמים לארץ, בין העולמות העליונים לעולמות הארציים. לדעת בן ארצי:"כך מבין יעקוב אבינו את משמעות המראה של הסולם, שבו מלאכי אלוקים עולים ויורדים בין שמים לארץ". | הוא מדגיש את החשיבות מיוחדת למקום הזה, המהווה נקודת חיבור בין השמים לארץ, בין העולמות העליונים לעולמות הארציים. לדעת בן ארצי:"כך מבין יעקוב אבינו את משמעות המראה של הסולם, שבו מלאכי אלוקים עולים ויורדים בין שמים לארץ". | ||
עולה השאלה הלא כל התיאורים האלה - "בית א-לקים", "שער השמים", "מקום נורא" - מתאימים לירושלים ולהר המוריה, שעליו נעקד יצחק ועליו נבנה בית-המקדש, ולא לבית-אל הנמצאת מצפון לירושלים. הרי שלמה המלך בנאומו-תפילתו בחנוכת בית -המקדש חוזר ומדגיש שרק בית-המקדש בירושלים הוא המקום שדרכו עולה התפילה לשמים; זאת נקודת החיבור בין השמים לארץ: "לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל -הַתְּפִלָּה אֲ שֶׁר יִתְפַּ לֵּל עַבְדְּךָאֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה" {{מקור| | עולה השאלה הלא כל התיאורים האלה - "בית א-לקים", "שער השמים", "מקום נורא" - מתאימים לירושלים ולהר המוריה, שעליו נעקד יצחק ועליו נבנה בית-המקדש, ולא לבית-אל הנמצאת מצפון לירושלים. הרי שלמה המלך בנאומו-תפילתו בחנוכת בית -המקדש חוזר ומדגיש שרק בית-המקדש בירושלים הוא המקום שדרכו עולה התפילה לשמים; זאת נקודת החיבור בין השמים לארץ: "לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל -הַתְּפִלָּה אֲ שֶׁר יִתְפַּ לֵּל עַבְדְּךָאֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה" {{מקור|[[ספר מלכים]], א, ח',כ"ט-ל"ב|כן}}. | ||
בן-ארצי מציע פירוש מקורי: "המיוחד בבית-אל מופיע כבר בהבטחה לאברהם אבינו. הקב"ה אומר לאברהם בבית -אל: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן -הַמָּקוֹם אֲשֶׁר -אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה ויָמָּה. כִּי אֶת-כָּל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד -עוֹלָם" {{מקור| | בן-ארצי מציע פירוש מקורי: "המיוחד בבית-אל מופיע כבר בהבטחה לאברהם אבינו. הקב"ה אומר לאברהם בבית -אל: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן -הַמָּקוֹם אֲשֶׁר -אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה ויָמָּה. כִּי אֶת-כָּל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד -עוֹלָם" {{מקור|ספר בראשית,י"ג,י"ד-ט"ו|כן}}. הרי בית-אל הם הגוש ההררי הגבוה ביותר במרכז ארץ-ישראל, 3 ומשם ניתן לראות את ארץ ישראל כולה: | ||
* בצפון את החרמון ואת פסגות הגליל העליון, | * בצפון את החרמון ואת פסגות הגליל העליון, | ||