גולל ודופק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
הגולל הוא כיסויו של ארון המת, והדופק היינו דפנות הארון שעליהן נשען הכיסוי. ויש מפרשים, שהגולל הוא אבן של מצבה, כלומר אבן גדולה שמניחים על הקבר לאחר שקברו את המת וסתמו את הקבר, לשם סימן, והדופק היינו שתי אבנים תחתונות, אחת לראשה של המצבה ואחת לרגלה, שהמצבה נשענת עליהן. ויש מפרשים, שהגולל הוא כיסוי הקבר, שבזמן שהיו נוהגים לעשות את הקברות בכוכים שבמערה, היו גוללים אבן על פי הכוך או על פי הפתח של המערה, והאבן היתה עגולה, והיו מגלגלים אותה לצד חומת המערה כשרצו לסתום את הפתח, ולצד חוץ - כשרצו לפתחה; וכדי שלא תתגלגל בחזרה לצד חוץ כשסתמו את הפתח, היו נותנים תחתיה אבן אחרת, כדי לעכב את הגולל, והיא הדופק. - ובזמן שעושים את הקברות בחפירות שבשדות, לאחר שחופרים את הקבר כל צרכו, בונים מכאן ומכאן אצטבאות להניח למעלה מהן אבנים גדולות לכסות את המת, ואותן האבנים הנשענות על האצטבאות נקראות "גולל" והאצטבאות שמכאן ומכאן, שהיו עשויות שורות אבנים כעין צלעות, נקראות "דופק".
הגולל הוא כיסויו של ארון המת, והדופק היינו דפנות הארון שעליהן נשען הכיסוי. ויש מפרשים, שהגולל הוא אבן של מצבה, כלומר אבן גדולה שמניחים על הקבר לאחר שקברו את המת וסתמו את הקבר, לשם סימן, והדופק היינו שתי אבנים תחתונות, אחת לראשה של המצבה ואחת לרגלה, שהמצבה נשענת עליהן. ויש מפרשים, שהגולל הוא כיסוי הקבר, שבזמן שהיו נוהגים לעשות את הקברות בכוכים שבמערה, היו גוללים אבן על פי הכוך או על פי הפתח של המערה, והאבן היתה עגולה, והיו מגלגלים אותה לצד חומת המערה כשרצו לסתום את הפתח, ולצד חוץ - כשרצו לפתחה; וכדי שלא תתגלגל בחזרה לצד חוץ כשסתמו את הפתח, היו נותנים תחתיה אבן אחרת, כדי לעכב את הגולל, והיא הדופק. - ובזמן שעושים את הקברות בחפירות שבשדות, לאחר שחופרים את הקבר כל צרכו, בונים מכאן ומכאן אצטבאות להניח למעלה מהן אבנים גדולות לכסות את המת, ואותן האבנים הנשענות על האצטבאות נקראות "גולל" והאצטבאות שמכאן ומכאן, שהיו עשויות שורות אבנים כעין צלעות, נקראות "דופק".




שורה 11: שורה 11:




ויש סוברים, שאין הגולל והדופק מטמאים אלא בעודם על הקבר, ולא לאחר שפירשו מן הקבר או לאחר שהמת ניטל מהקבר. וכן כותב הרמב"ם {{מקור|(הלכות טומאת מת ו, ד)}}: "העושה גולל מדבר שאינו מקבל טומאה, כגון שהניח על גבי הקבר אבן, או כלי אדמה, או כלי עץ הבא במידה {{מקור|(כלומר: המחזיק ארבעים סאה בלח)}}, או כלי חרס המוקף צמיד פתיל... וכיוצא באלו - הנוגע בהם טמא טומאת שבעה משום נוגע בגולל; ואם פרשו מלהיות גולל, או שהסיר את המת מתחתיהם - הרי הם טהורים". ברם, יש למדים מדברי הרמב"ם, שדווקא אם הגולל והדופק הם מדברים שאינם מקבלים טומאה, אינם מטמאים אחר פרישתם, אבל אם הם מדברים המקבלים טומאה, הרי הם מטמאים אף לאחר פרישתם.
ויש סוברים, שאין הגולל והדופק מטמאים אלא בעודם על הקבר, ולא לאחר שפירשו מן הקבר או לאחר שהמת ניטל מהקבר. וכן כותב הרמב"ם {{מקור|הלכות טומאת מת ו, ד|כן}}: "העושה גולל מדבר שאינו מקבל טומאה, כגון שהניח על גבי הקבר אבן, או כלי אדמה, או כלי עץ הבא במידה {{מקור|כלומר: המחזיק ארבעים סאה בלח|כן}}, או כלי חרס המוקף צמיד פתיל... וכיוצא באלו - הנוגע בהם טמא טומאת שבעה משום נוגע בגולל; ואם פרשו מלהיות גולל, או שהסיר את המת מתחתיהם - הרי הם טהורים". ברם, יש למדים מדברי הרמב"ם, שדווקא אם הגולל והדופק הם מדברים שאינם מקבלים טומאה, אינם מטמאים אחר פרישתם, אבל אם הם מדברים המקבלים טומאה, הרי הם מטמאים אף לאחר פרישתם.




8,032

עריכות

תפריט ניווט