8,032
עריכות
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הקפות''' סביב בימת בית הכנסת, נהוג לעשות בריקודים עם ספרי התורה ב"[[שמחת תורה]]". | '''הקפות''' סביב בימת בית הכנסת, נהוג לעשות בריקודים עם ספרי התורה ב"[[שמחת תורה]]". | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
מקובל ששבע ההקפות הן כנגד שבעת ה[[אושפיזין]], ולכל אחד מיוחסת הקפה. | מקובל ששבע ההקפות הן כנגד שבעת ה[[אושפיזין]], ולכל אחד מיוחסת הקפה. | ||
על מעלת השמחה בהקפות מובא ב[[משנה ברורה]], שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד ה[[תורה]] - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על [[דוד המלך]] שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' {{מקור| | על מעלת השמחה בהקפות מובא ב[[משנה ברורה]], שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד ה[[תורה]] - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על [[דוד המלך]] שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' {{מקור|שמואל ב, ו, טז|כן}}. על ה[[אר"י]] ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על ה[[גר"א]] כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה. | ||
בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", זאת ע"פ מנהג האר"י, כדי להצטרף עם בני חו"ל שמתחילים לחגוג שמחת תורה רק ביום אחרי [[שמיני עצרת]]. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה. | בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", זאת ע"פ מנהג האר"י, כדי להצטרף עם בני חו"ל שמתחילים לחגוג שמחת תורה רק ביום אחרי [[שמיני עצרת]]. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה. |
עריכות