ליל הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
(←‏שולחן עורך: מנהג אכילת ביצה)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
'''ליל הסדר''' הוא הלילה הראשון של [[חג הפסח]], בו עורכים את "סדר הפסח". בחוץ לארץ עורכים את "סדר פסח" לכל דיניו ומנהגיו גם בלילה השני. ב"ליל הסדר" יושבים כל בני המשפחה בבית ביחד ומקיימים את סדר הפסח. כאשר [[בית המקדש]] היה קיים היו אוכלים בלילה זה את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] [[חבורת פסח|חבורות]] חבורות ב[[ירושלים]]. סדר הפסח מורכב מ[[מצוות דאורייתא]] כגון מצות [[סיפור יציאת מצרים]] ואכילת [[מצה]], ובזמן בית המקדש גם אכילת קרבן פסח. על מצוות אלו נוספו מצוות מדרבנן ו[[מנהג]]ים רבים.
'''ליל הסדר''' הוא הלילה הראשון של [[חג הפסח]], בו עורכים את "סדר הפסח". בחוץ לארץ עורכים את "סדר פסח" לכל דיניו ומנהגיו גם בלילה השני. ב"ליל הסדר" יושבים כל בני המשפחה בבית ביחד ומקיימים את סדר הפסח. כאשר [[בית המקדש]] היה קיים היו אוכלים בלילה זה את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] [[חבורת פסח|חבורות]] חבורות ב[[ירושלים]]. סדר הפסח מורכב מ[[מצוות דאורייתא]] כגון מצות [[סיפור יציאת מצרים]] ואכילת [[מצה]], ובזמן בית המקדש גם אכילת קרבן פסח. על מצוות אלו נוספו מצוות מדרבנן ו[[מנהג]]ים רבים.


== מצוות מרכזיות בליל הסדר ==
== מצוות מרכזיות בליל הסדר ==
שורה 12: שורה 12:
=== ארבע כוסות יין ===
=== ארבע כוסות יין ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ארבע כוסות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ארבע כוסות]]}}
במהלך אמירת ההגדה בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין. על כל אחת מארבע הכוסות להכיל לפחות "[[רביעית]]" יין. אם הכוס מכילה "רביעית", ישתה [[לכתחילה]] את כל היין שבכוס. [[בדיעבד]] אם שתה את רוב הכוס בלבד, יצא ידי חובה. בכוס הרביעית - האחרונה - ישתה את כל היין שבכוס, כדי שיוכל לברך אחריה ברכה אחרונה {{מקור|("על הגפן ועל פרי הגפן")}}. אם אין בדעתו לשתות הרבה יין, לא יקח כוס גדולה המכילה כמה "רביעיות", כי ישנן דעות שגם בכוס גדולה צריך לשתות את רוב הכוס. על כוס ראשונה אומרים [[קידוש]] היום, על כוס שניה קוראים את ה[[הגדה]], על כוס שלישית מברכים [[ברכת המזון]] ועל כוס רביעית גומרים את ה[[הלל]].
במהלך אמירת ההגדה בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין. על כל אחת מארבע הכוסות להכיל לפחות "[[רביעית]]" יין. אם הכוס מכילה "רביעית", ישתה [[לכתחילה]] את כל היין שבכוס. [[בדיעבד]] אם שתה את רוב הכוס בלבד, יצא ידי חובה. בכוס הרביעית - האחרונה - ישתה את כל היין שבכוס, כדי שיוכל לברך אחריה ברכה אחרונה {{מקור|"על הגפן ועל פרי הגפן"|כן}}. אם אין בדעתו לשתות הרבה יין, לא יקח כוס גדולה המכילה כמה "רביעיות", כי ישנן דעות שגם בכוס גדולה צריך לשתות את רוב הכוס. על כוס ראשונה אומרים [[קידוש]] היום, על כוס שניה קוראים את ה[[הגדה]], על כוס שלישית מברכים [[ברכת המזון]] ועל כוס רביעית גומרים את ה[[הלל]].


=== הסבה ===
=== הסבה ===
שורה 37: שורה 37:
עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן".
עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן".


יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב {{מקור|(תהלים ל"א)}}: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (שהאפיקומן הוא ה"צפון" הנזכר בסימני הסדר). טעם נוסף, כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים.
יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב {{מקור|תהלים ל"א|כן}}: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (שהאפיקומן הוא ה"צפון" הנזכר בסימני הסדר). טעם נוסף, כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים.


בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון...
בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון...
8,032

עריכות

תפריט ניווט