פרשת מקץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Joseph_pharaon_dream.jpg|left|thumb|250px|חלומות יוסף - המקור:ויקישיתוף, Shakko]]
[[תמונה:Joseph_pharaon_dream.jpg|left|thumb|250px|חלומות יוסף - המקור:ויקישיתוף, Shakko]]
'''פרשת מקץ''' היא [[פרשת השבוע]]  העשירית ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" {{מקור|(מ"א,א'))}}. לחלונות יש פתרון כפי ש[[רבי עובדיה ספורנו]] כתב:" כשם שאי אפשר לבר בלא תבן. כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים" <ref>([[מסכת ברכות]] נ"ה, א'</ref> . אך גם תוצאה מעשית: יוסף מונה למשנה למלך [[מצרים]]. וכך ניתנו לו סמכויות על מנת להכין את מצרים לשנות הרעב: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (מ'). תפקידו לדאוג כי מצרים תצבור די מזון בשנים הטובות על מנת לספק את צרכיה בשנים הרעות.
'''פרשת מקץ''' היא [[פרשת השבוע]]  העשירית ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" {{מקור|מ"א,א')|כן}}. לחלונות יש פתרון כפי ש[[רבי עובדיה ספורנו]] כתב:" כשם שאי אפשר לבר בלא תבן. כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים" <ref>([[מסכת ברכות]] נ"ה, א'</ref> . אך גם תוצאה מעשית: יוסף מונה למשנה למלך [[מצרים]]. וכך ניתנו לו סמכויות על מנת להכין את מצרים לשנות הרעב: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (מ'). תפקידו לדאוג כי מצרים תצבור די מזון בשנים הטובות על מנת לספק את צרכיה בשנים הרעות.


הרעב מגיע גם לארץ ישראל ו[[יעקב אבינו]] מבקש מעשרת בניו (להוציא בנימין - בן הזקונים) לרדת מצרים על מנת להביא מזון למשפחותיהם. [[יוסף הצדיק]] מכיר אותם אך הם לא מזהים את האח שמכרו לישמעליים. יוסף מערים עליהם מכשולים וכאשר הוא שולח אותם חזרה, הוא משאיר אצלו את [[שמעון בן יעקב|שמעון]] כבן ערובה לכך שיביאו בפעם הבאה את אחיו [[בנימין בן יעקב|בנימין]]. הרעב נמשך ובני יעקב יורדים שוב למצרים, הפעם עם בנימין, אחי יוסף. הוא מוזמנים לבית יוסף וחוששים כי "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ" (מ"ג,י"ח) - הפרשה נקטעת בנקודת מתח.
הרעב מגיע גם לארץ ישראל ו[[יעקב אבינו]] מבקש מעשרת בניו (להוציא בנימין - בן הזקונים) לרדת מצרים על מנת להביא מזון למשפחותיהם. [[יוסף הצדיק]] מכיר אותם אך הם לא מזהים את האח שמכרו לישמעליים. יוסף מערים עליהם מכשולים וכאשר הוא שולח אותם חזרה, הוא משאיר אצלו את [[שמעון בן יעקב|שמעון]] כבן ערובה לכך שיביאו בפעם הבאה את אחיו [[בנימין בן יעקב|בנימין]]. הרעב נמשך ובני יעקב יורדים שוב למצרים, הפעם עם בנימין, אחי יוסף. הוא מוזמנים לבית יוסף וחוששים כי "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ" (מ"ג,י"ח) - הפרשה נקטעת בנקודת מתח.
8,032

עריכות

תפריט ניווט