תשרי: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ (תתכסה ותתלבש בדשאין) [http://www.geocities.com/yeshol/RoshHashana/talmud_roshan11.htm המקור להסברים בסוגריים: מתוך "גמרא נוֹחָה" על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר  דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי (שנגמר פריו) עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ". איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות ? - הוי אומר זה תשרי; ואותו הפרק זמן רביעה היתה (כלומר: וראיה לדבר שבתשרי נברא העולם: שהרי לגשמים היו צריכין, ותשרי זמן רביעה היא) וירדו גשמים וצימחו, שנאמר <ref>ב',ו'</ref>  "וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה."

רבי יהושע סובר אחרת ואומר : מנין שבניסן נברא העולם ? שנאמר <ref>א',י"ב</ref> :" וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא (ולא כתיב 'ותדשא הארץ') עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי(ולא עץ פרי גמור) אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ". איזהו 㪓דש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות - הוי אומר זה ניסן, ואותו הפרק (הוא) - זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה (לבהמה וחיה להיזקק זה לזה) שנאמר (תהלים סה,יד) לבשו כרים הצאן  [ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו] (בזמן שיתרועעו שבלים - בניסן, אלמא ניסן זמן זיווג בהמה הוא)' (ולכך היו צריכין, וראיה היא שבניסן נברא העולם)!