8,032
עריכות
ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== אכילה == | == אכילה == | ||
כתוב בתורה {{מקור| | כתוב בתורה {{מקור|ויקרא כג, לב|כן}}: "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש", ודרשו חז"ל {{מקור|ברכות ח: פסחים סח: ר"ה ט. ויומא פא:|כן}}: | ||
:"וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים<ref>וכתוב {{מקור| | :"וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים<ref>וכתוב {{מקור|שם|כן}}: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים {{מקור|עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד|כן}}.</ref>! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". | ||
=== שכרה וגודל מעלתה === | === שכרה וגודל מעלתה === | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
=== [[סליחות]] === | === [[סליחות]] === | ||
מנהג ה[[אשכנזים]], שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים בסליחות {{מקור| | מנהג ה[[אשכנזים]], שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים בסליחות {{מקור|רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב|כן}}. ואומרים [[וידוי]] רק פעם אחת, בניגוד לשאר [[עשרת ימי תשובה|ימי התשובה]] (- מצום גדליה עד ח' תשרי) שבהם אומרים שלוש פעמים וידוי, משום שאומרים עוד פעמים וידוי בהמשך היום (בתפילת [[מנחה]]) ובלילה שאחריו, וכן מפני שערב יום הכיפורים הוא ג"כ יו"ט {{מקור|רמ"א או"ח סי' תרב ומ"ב שם ס"ק ז|כן}}. | ||
אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור| | אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור|שם|כן}}, וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט {{מקור|ביאור הגר"א שם|כן}}. | ||
=== תפילת [[שחרית]] === | === תפילת [[שחרית]] === | ||
בתפילת שחרית של יום זה, ישנם מספר שנויים בתפילה: | בתפילת שחרית של יום זה, ישנם מספר שנויים בתפילה: | ||
* אין אומרים "[[מזמור לתודה]]" [[בפסוקי דזמרא]] {{מקור| | * אין אומרים "[[מזמור לתודה]]" [[בפסוקי דזמרא]] {{מקור|רמ"א הנ"ל|כן}}, מאחר וביום זה לא היו מקריבים [[קורבן תודה|תודה]], מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום {{מקור|ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד|כן}}. | ||
* ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור| | * ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור|שער הציון שם אות יב|כן}}. | ||
* יש שנהגו שלא לומר "[[אבינו מלכנו]]" בערב יום כיפור, ויש שנהגו לאֳמרו, ויש שנהגו לאֳמרו רק כ[[יום כיפור]] חל בשבת {{מקור| | * יש שנהגו שלא לומר "[[אבינו מלכנו]]" בערב יום כיפור, ויש שנהגו לאֳמרו, ויש שנהגו לאֳמרו רק כ[[יום כיפור]] חל בשבת {{מקור|רמ"א הנ"ל|כן}}. | ||
* אין אומרים [[תחנון]] {{מקור| | * אין אומרים [[תחנון]] {{מקור|רמ"א סי' קלא סע' א|כן}}. | ||
* אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" {{מקור| | * אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" {{מקור|שם, וכן רמ"א סי' רד הנ"ל|כן}} מפני שאינו יום צרה {{מקור|ביאור הגר"א שם, מ"ב שם ס"ק ד|כן}}. | ||
=== [[תפילת מנחה]] === | === [[תפילת מנחה]] === | ||
מקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת<ref>ר' להלן.</ref> ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש. | מקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת<ref>ר' להלן.</ref> ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש. | ||
בתפילת מנחה, לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "[[אלוקי נצור]]" {{מקור| | בתפילת מנחה, לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "[[אלוקי נצור]]" {{מקור|רמ"א או"ח ר"ס תרז, ומ"ב שם ס"ק ב|כן}}, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים ("על [[חטא]]" וכו'), שמא יארע לו דבר תקלה<ref>היינו שישתכר {{מקור|רש"י יומא פז: ד"ה שמא תטרף דעתו|כן}} או שיחנק בסעודה {{מקור|רמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"ז|כן}}.</ref> בסעודתו {{מקור|יומא פז: ומ"ב שם ס"ק א|כן}}. | ||
כמו כן, לכל הדעות<ref>ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים {{מקור| | כמו כן, לכל הדעות<ref>ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים {{מקור|המ"א והמ"ב המצויינים בפנים|כן}}.</ref>, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר [[חזרת הש"ץ]]) "אבינו מלכנו" {{מקור|(מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של}} [[ערב שבת]] {{מקור|מ"ב סי' תרב ס"ק ג|כן}}. | ||
=== סעודה מפסקת === | === סעודה מפסקת === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}} | ||