8,032
עריכות
פילוסופיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
(←הגר"א) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי {{מקור|ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר|כן}} מביא מדברי [[עקידת יצחק (ספר)|בעל העקידה]]. | כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי {{מקור|ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר|כן}} מביא מדברי [[עקידת יצחק (ספר)|בעל העקידה]]. | ||
עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל {{מקור|שם|כן}} שר' יעקב {{מקור| | עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל {{מקור|שם|כן}} שר' יעקב {{מקור|ב"ר אליעזר|כן}} כהן העיד ש'כללים קצרים בחכמת האמת' המיוחסים להגר"א, שנמצאו בין כתבי היד של הצדיק [[רבי יוסף זונדל מסלנט]] {{מקור|(ונדפסו בספר תולדות הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תשמ"ז (ד"צ ממהדורת תרפ"ז), עמ' קז-קי; ומהדורת ירושלים תשנ"ג, עמ' קסג-קסז)}}, הם קיצור של חלק ראשון של המורה נבוכים. | ||
יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט {{מקור|(מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז)}}, מופיע ג"כ 'קיצור [[מילות היגיון]] לרמב"ם' מכת"י הגר"א.</ref>. | יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט {{מקור|(מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז)}}, מופיע ג"כ 'קיצור [[מילות היגיון]] לרמב"ם' מכת"י הגר"א.</ref>. | ||
יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים {{מקור|ח"ג פנ"ב|כן}} המפורסמים שהביא הרמ"א {{מקור|שו"ע או"ח א א$בתחילת השו"ע|כן}}: "שויתי ה' לנגדי תמיד {{מקור|תהלים טז, ח|כן}} הוא כלל גדול בתורה ובמעלות ה[[צדיקים]]"<ref>ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.</ref>. | יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים {{מקור|ח"ג פנ"ב|כן}} המפורסמים שהביא הרמ"א {{מקור|שו"ע או"ח א א$בתחילת השו"ע|כן}}: "שויתי ה' לנגדי תמיד {{מקור|תהלים טז, ח|כן}} הוא כלל גדול בתורה ובמעלות ה[[צדיקים]]"<ref>ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.</ref>. | ||
יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר [[מורה נבוכים]] {{מקור| | יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר [[מורה נבוכים]] {{מקור|ההולך בדרך הפילוסופיה|כן}} אמר בחֳרי-אף<ref>כפי הנראה הכוונה ל[[כעס הפנים]] בלבד.</ref>: "'''מי יעיז לדבר נגד כבוד [[הרמב"ם]] וספרו''' {{מקור|- מורה נבוכים|כן}}, '''אשר מי יתנני ואהיה עמו במחיצתו ב[[גן עדן]]'''<ref>עדות דומה מובאת בספר 'קריה נאמנה', במכתב רבי הירש קצנלבויגן זצ"ל, המובא להלן, ביחס לדברי הגר"א בביאורו לשו"ע, על הרמב"ם, '''ע"ש'''. והדברים מובאים בספר 'רוח אליהו' עמ' נה-נו ובספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכד הערה 11, וברלב"ג על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, בראשית, בתחילת המבוא, עמ' 15 בהערה בשם כמה ספרים.</ref>" {{מקור|(ספר עליות אליהו}}<ref>הובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|עמ' רטז|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 590|כן}}.</ref>{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46777&st=&pgnum=31 מהדורת וילנה תרט"ז, דף יח.] {{מקור|בהערה, בשם עד ראיה - הרב ישראל גורדון זצ"ל)}}. | ||
מאידך ב[[ביאור הגר"א]] לשולחן ערוך {{מקור|ביאור הגר"א יו"ד קעט יג$יו"ד סי' קעט ס"ק יג|כן}}, נמצאו לשונות חריפים מאד על הרמב"ם: | מאידך ב[[ביאור הגר"א]] לשולחן ערוך {{מקור|ביאור הגר"א יו"ד קעט יג$יו"ד סי' קעט ס"ק יג|כן}}, נמצאו לשונות חריפים מאד על הרמב"ם: | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
גם על דברי [[הרמ"א]] {{מקור|שו"ע יו"ד רמו ד$יו"ד רמו, ד|כן}} שלימוד החכמות נקרא אצל [[חז"ל]] "[[טיול בפרדס]]" כתב בביאור הגר"א {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א יו"ד רמו יח$שם אות יח}}<ref>מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.</ref>{{מקור|)}}: | גם על דברי [[הרמ"א]] {{מקור|שו"ע יו"ד רמו ד$יו"ד רמו, ד|כן}} שלימוד החכמות נקרא אצל [[חז"ל]] "[[טיול בפרדס]]" כתב בביאור הגר"א {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א יו"ד רמו יח$שם אות יח}}<ref>מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.</ref>{{מקור|)}}: | ||
:"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב {{מקור|[- הרמ"א]}} אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש ({{מקור|סוכה כח א}} ו{{מקור|ב"ב קלד א}}) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'." | :"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב {{מקור|[- הרמ"א]}} אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש ({{מקור|סוכה כח א}} ו{{מקור|ב"ב קלד א}}) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'." | ||
יש שפקפקו על יחוס דברים אלו {{מקור| | יש שפקפקו על יחוס דברים אלו {{מקור|בשני המקומות|כן}} לרבנו הגר"א זצ"ל, והעידו בשם [[רבי מנשה מאיליה]] זצ"ל שזייפן {{מקור|מעובדי בית הדפוס|כן}} – שרבי מנשה הכירו – הכניס דברים אלו לביאור הגר"א ולא יצאו מקולמוסו של הגר"א<ref>מכתב רבי צבי הירש קצנלבויגן המובא בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=185 מהדורת תר"ך עמ' 152]{{מקור|, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}. הובא בספר 'מתוך התורה הגואלת', ח"ב, פרשת שופטים, תחילת עמ' רנב. {{מקור|(לעצם צידודו של הרצי"ה בדעה זו, כמובא כאן ובהערה הבאה, יש לתמוה מדברי אביו באגרת תרב, הנ"ל בהערה לעיל).}}</ref>. מאידך [[רבי יצחק מאלצאן]] זצ"ל {{מקור|(בהערתו לספר אבן שלמה, פרק יא, סי' ד, הערה ג}}<ref>וזה לשונו: "עי' יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג, שכתב ג"כ לגנות את הפילוסופיה הכוזבת. ועי' בס' עליות אליהו י"ז ב'. ודלא כיש אומרים שמ"ש ביו"ד בסי' הנ"ל אינו מהגר"א. כי שמעתי מאיש אמונים שכן נמצא בכי"ק ממש וכמו שמוכח כאן. ועי' יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ח." עכ"ל. ור' בשיחות הרצי"ה, בראשית עמ' 296 הערה 67, שהשיג על דבריו ש'איש אמונים' זה - לא נודע מאן הוא, וא"א עפ"ד להגיד שהג"ר מנשה מאיליה או ר' צבי הירש הנ"ל שיקרו חלילה. {{מקור|(א"ה: ר' במקורות שבהערה להלן, שהפִקפוק הוא על ר' ש.י. פיין, מחבר 'קריה נאמנה', שהיה ממשכילי ווילנה, מאידך, יש שהחזיקוהו למהימן, ר' שו"ת מלמד להועיל ח"א או"ח סי' ס ושו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כד את ו וח"ג יו"ד סי' ט אות ד ועוד).}} ור' בשו"ת {{מקור|יביע אומר א יו"ד ט$יביע אומר ח"א יו"ד סי' ט אות ג בהערה}}, שהביא לשתי הדעות הנ"ל ממקורות שונים, ע"ש.</ref> מעיד ששמע מ'איש אמונים' שכן נמצא בכתב יד קודשו של רבנו הגר"א, וכ"כ בעוד ספרים<ref>ר' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכג הערה 10 ובספר 'הגאון' ח"ב עמ' 588-589. ור' בהערה הקודמת וש"נ.</ref>. | ||
===רבי נחמן מברסלב=== | ===רבי נחמן מברסלב=== | ||