יחוד: הבדלים בין גרסאות בדף

שיעור ייחוד יש הסבורים, שאין איסור ייחוד בפחות משיעור שיכול לבועלה, אף אם הוא שיעור של חיבוק ונישוק, ואין בזה כלל דין של חצי שיעור<ref>שו"ת אמרי אש חאבהע"ז סי' קז; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ד סי' סה אות טז; שו"ת מנחת שלמה סי' צא אות כב; שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' צד; שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' מ פכ"ב.</ref>, ולמדו השיעור מדין סתירה בסוטה<ref>סוטה ד א; רמב"ם סוטה א ב; טושו"ע אבהע"ז קעח ד.</ref>, שהוא כדי לצלות ביצה ולגומעה. יש מי שכתב, שאם לבו גס בה, השיעור הוא כדי לצלות ביצה ולגומעה, בתוספת זמן הצריך לשכב, להתפשט, ולהתלבש בתיקון הבגדים כדרך ההולכים בשוק; ואם אינו גס בה, צריך תוספת זמן כדי לרצותה, שהוא שיעור לא קבוע<ref>שו"ת אגרות משה, שם, אות כב.</ref>; ויש מי שכתב, ששיעור טומאה הוא בערך חמש דקות<ref>שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' צד.</ref>. אכן, אם הייחוד הוא במקום ובתנאי שיכולים לשהות שם כשיעור טומאה, אף אם מאיזה סיבה לא שהו שיעור שלם, כגון שנמלכו בדעתם, או שבדרך מקרה נכנסו לשם אנשים ועקב כך נפסק הייחוד, הרי הם עברו על איסור ייחוד מן התורה על כל רגע ורגע שהם שוהים יחד, גם לפני ששהו כשיעור טומאה, ואף לוקים על כך<ref>שו"ת מנחת שלמה סי' צא אות כב.</ref>; ויש מי שכתבו, שיש איסור ייחוד גם בשהייה מועטת, אפילו פחות משיעור ביאה<ref>שו"ת מהרי"ל דיסקין ח"ב קו"א סי' ה אות רו; שו"ת חלקת יעקב ח"ב סי' יד; שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קפב. ובדבר הלכה סי' טו ס"ב משמע, שיש קצת איסור בשהייה קצרה משיעור טומאה, וראה בשו"ת מנחת שלמה, שם, שדחה דבריו אלו. וראה בס' ההלכה במשפחה פט"ו הע' 80, שלדעתו השיעור להחמיר הוא כשתי דקות; ובדבר הלכה, הוספות חדשות לסי' טו העלה, שהשיעור הוא 35 שניות. וראה בס' יחוד עמ' ל.</ref>.