15,330
עריכות
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כשהיה בן ארבע עשרה נפטר אביו, והרב נאלץ למסור שיעורים פרטיים לפרנסת משפחתו, עד שאחד מבני משפחתו התנדב לסייע לו, ואיפשר לו לחזור ללימודו. | כשהיה בן ארבע עשרה נפטר אביו, והרב נאלץ למסור שיעורים פרטיים לפרנסת משפחתו, עד שאחד מבני משפחתו התנדב לסייע לו, ואיפשר לו לחזור ללימודו. | ||
כשהיה בן עשרים החל ללמד בישיבת "תפארת ירושלים", ולאחר ארבע שנים הפך להיות ראש הישיבה. כמו כן, הקים את ישיבת "מחזיקי תורה" שנועדה לאפשר לאברכים ללמוד ללא טרדות ע"י מתן תקציב קבוע לכל אחד. | כשהיה בן עשרים החל ללמד בישיבת "תפארת ירושלים", ולאחר ארבע שנים הפך להיות ראש הישיבה. כמו כן, הקים את ישיבת "מחזיקי תורה" שנועדה לאפשר לאברכים ללמוד ללא טרדות ע"י מתן תקציב קבוע לכל אחד. | ||
נבחר לכהן כרבה של הקהילה הספרדית | נבחר לכהן כרבה של הקהילה הספרדית ב[[יפו]], לצדו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], גם בשל גדלותו בתורה וגם כי החוק התורכי חייב שרב חייב להיות יליד הארץ, נתין תורכי ושולט בתורכית ובצרפתית, והרב עוזיאל ענה על כל התנאים האלו. בתקופה זו, שכללה את תקופת מלחמת העולם הראשונה, פעל הרב רבות למען יהודי יפו כנגד גורמים שונים, בעיקר מטעם השלטון התורכי. כמו כן, סייע רבות לחיילים יהודים בצבא התורכי. בזכותו גם נמנעה העתקת קברי יהודי יפו אל מחוץ לעיר. | ||
בשנת תרע"ו, גורש עם תושבי יפו ותל אביב (היהודים והערבים כאחד), למרות שהחוק איפשר לו להישאר בעיר, ואשתו אף נפטרה במסע הנדודים, ועבר לגור בירושלים בדירת אמו. | בשנת תרע"ו, גורש עם תושבי יפו ותל אביב (היהודים והערבים כאחד), למרות שהחוק איפשר לו להישאר בעיר, ואשתו אף נפטרה במסע הנדודים, ועבר לגור בירושלים בדירת אמו. | ||
בתום מלחמת העולם, חזרו תושבי העיר, והרב עוזיאל בתוכם, לבתיהם ביפו. | בתום מלחמת העולם, חזרו תושבי העיר, והרב עוזיאל בתוכם, לבתיהם ביפו. | ||
כשנבחר [[הרב יעקב מאיר]], רבה של סלוניקי, לכהן כראשון לציון וכרב ראשי, מונה הרב עוזיאל לכהן תחתיו ברבנות העיר. בקהילת סלוניקי פעל רבות לחיזוק שמירת ה[[שבת]] | כשנבחר [[הרב יעקב מאיר]], רבה של סלוניקי, לכהן כראשון לציון וכרב ראשי, מונה הרב עוזיאל לכהן תחתיו ברבנות העיר. בקהילת סלוניקי פעל רבות לחיזוק שמירת ה[[שבת]], החינוך היהודי, שיקום בתי כנסת ועוד. | ||
בשנת תרפ"ג חזר ל[[ארץ ישראל]], יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות. | בשנת תרפ"ג חזר ל[[ארץ ישראל]], יחד עם עוד רבים מבני סלוניקי שהצליח להעלות. | ||
כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב. | כשחזר, מונה למשרת רבה הספרדי הראשי של תל אביב. | ||
בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב למשרת הראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל. | בשנת תרצ"ט, נפטר הרב יעקב מאיר, ולפי צוואתו, ממשיכו יהיה הרב עוזיאל. ואכן, מונה הרב עוזיאל למשרת הראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל. | ||
באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה וה[[שואה]], ארגן | באותה תקופה, שהיתה תקופת מלחמת העולם השניה וה[[שואה]], ארגן תפילות ועצרות להצלת יהודי אירופה, ואף פעל בכמה ועדות הצלה שונות. | ||
לאחר המלחמה, ב[[ | לאחר המלחמה, בה' ב[[אייר]] תש"ח, הוקמה [[מדינת ישראל]]. כרב הראשי, נדרש, יחד עם [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], לדון בשאלות הלכתיות מרכזיות ומכריעות בנושא המדינה. בין השאר, חברו השניים בסיועו של הסופר ש"י עגנון את ה[[תפילה לשלום המדינה]]. | ||
הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. | הרב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. | ||
בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף | בשנת תשי"ג, נפטר בנו יוסף רפאל, ולאחר זמן קצר, חלה אף הוא, ובשל מחלתו נאלץ לשכב, ומשהתגברה מחלתו, נאלצו הרופאים לכרות את רגלו, ובכ"ד ב[[אלול]] תשי"ג, נפטר בגיל 73. בצוואתו נכתב: "שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה...האמת והשלום אהבו" | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||