מבוקר
1,662
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(←דמויות המגילה: הוספה) |
(עריכה) |
||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
בזמן חשיארש, האימפריה הפרסית הגיעה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה, ופארתיה<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>. הגבול המזרחי כלל חלקים מהודו, ואילו הגבול הדרום מזרחי הגיע עד לדרום מצרים-צפון סודאן ("כוש" בלשון המקרא)<ref>על פי Historical Atlas of Georges Duby p.11, map D</ref>. והוא כמתואר ב[[מגילת אסתר]]<ref>אסתר פרק א פסוק א</ref>: "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה". | בזמן חשיארש, האימפריה הפרסית הגיעה לשיא גודלה, וכללה את אסיה הקטנה, כל המזרח התיכון, פרס, באקטריה, סוגדיאנה, ופארתיה<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>. הגבול המזרחי כלל חלקים מהודו, ואילו הגבול הדרום מזרחי הגיע עד לדרום מצרים-צפון סודאן ("כוש" בלשון המקרא)<ref>על פי Historical Atlas of Georges Duby p.11, map D</ref>. והוא כמתואר ב[[מגילת אסתר]]<ref>אסתר פרק א פסוק א</ref>: "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה". | ||
חשיארש, היה מכונה "מלך העולם"<ref>ויקיפדיה האנגלית, ערך "Xerxes I"</ref>, בדומה לנאמר ב[[תלמוד]]<ref>מגילה דף יא ע"א</ref> שבאופן יחסי לעולם העתיק אחשורוש היה נחשב כמלך על כל העולם. | חשיארש, היה מכונה "מלך העולם"<ref>ויקיפדיה האנגלית, ערך "Xerxes I"</ref>, בדומה לנאמר ב[[תלמוד]]<ref>מגילה דף יא ע"א</ref> שבאופן יחסי לעולם העתיק אחשורוש היה נחשב כמלך על כל העולם. | ||
המקורות היוונים מתארים את חשיארש, כמלך שהתמסר לחיי הוללות ותאוות, בדומה לאופן שבו מתואר אחשורוש במגילת אסתר<ref>ויקיפדיה ערך "חשיארש (כרכוסס) הראשון"</ref>. | המקורות היוונים מתארים את חשיארש, כמלך שהתמסר לחיי הוללות ותאוות, בדומה לאופן שבו מתואר אחשורוש במגילת אסתר<ref>ויקיפדיה ערך "חשיארש (כרכוסס) הראשון"</ref>. | ||
| שורה 95: | שורה 92: | ||
וכמו כן, "אסתר" (שהוא כאמור שם פרסי ולא שמו העברי של אסתר, וכמפורש גם במקרא<ref>אסתר ב,ז.</ref>: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת [[הֲדַסָּה]] הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ") ו"[[ושתי]]" יתכן שנובעים משמות של אלילים בפרסיה העתיקה: "אישתר", ו"משתי". גם שמו של "[[המן]]" ניתן לומר שנובע מהאליל "אומן". | וכמו כן, "אסתר" (שהוא כאמור שם פרסי ולא שמו העברי של אסתר, וכמפורש גם במקרא<ref>אסתר ב,ז.</ref>: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת [[הֲדַסָּה]] הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ") ו"[[ושתי]]" יתכן שנובעים משמות של אלילים בפרסיה העתיקה: "אישתר", ו"משתי". גם שמו של "[[המן]]" ניתן לומר שנובע מהאליל "אומן". | ||
===פרטים מדיניים=== | |||
עיר הבירה העיקרית (אם כי לא היחידה) של ההמלכה הפרסית, היתה [[שושן]]<ref>ויקיפדיה ערך "שושן"</ref>. המדיים היו מקורבים מאוד לפרסיים, עד שניטשטשו התחומין בין פרס ומדי, ונהיו למלכות אחת<ref>שמואל חגי, "עלייתה ושקיעתה של הממלכה הפרסית הקדומה", מחניים גליון ע"ט.</ref>. בקירות בארמון המלוכה, מפוסלים חיילים פרסיים ומדיים בסירוגין (לאות שהכל צבא אחת)<ref>חיים פרידמן, "השבוע בירושלים" 25/2/10 עמ' 22</ref>. והוא כמוזכר במגילה "חֵיל פָּרַס וּמָדַי"<ref>אסתר א,ג</ref>. | |||
===ארמון המלוכה=== | ===ארמון המלוכה=== | ||