יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יישוב ארץ ישראל (עריכה)

גרסה מ־10:55, 25 באוקטובר 2012

הוסרו 42,881 בתים ,  25 באוקטובר 2012
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''[[מצוה]] על [[עם ישראל]] ליישב את [[ארץ ישראל]] ולשבת בה.'''
== מקורה ==
כתוב ב[[תורה]] {{מקור|במדבר פרק לג$במדבר לג, נא-נו|כן}}:
:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.'''
:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''".
לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור|בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד'|כן}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>.
לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|בפירושו עה"ת שם|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|שלא מנה מצוות יישוב הארץ|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד|כן}}, ככתוב {{מקור|שמות כג לג$שמות כג, לג|כן}}: "[[לא ישבו בארצך|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות.
וכן ב[[חומש דברים]] {{מקור|דברים א ח$א, ח|כן}}:
:"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם'''".
ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|רש"י, ספורנו והמלבי"ם|כן}} מפרשים את הפסוק בדרך אחרת, שיש כאן בשורה טובה, שלא יצטרכו לכבוש את הארץ במלחמה, אלא יכולים [[ירושה|לירש]] את הארץ כאדם שאביו נפטר, אך עם ישראל הפסיד את הזכות הזאת ב[[חטא המרגלים]].
וכן במקום נוסף ב[[חומש]] זה {{מקור|דברים יא, לא|כן}} כתוב:
:"'''כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם'''".
ועל הפסוק הזה אמרו בספרי {{מקור|(דברים, פרשת ראה, פיסקא פ - על הפס' ב}}{{מקור|דברים יב, כט}}{{מקור|, מובא בתורה תמימה דברים יא, לא)}}: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"<ref>וראה להלן בכותרת: [[יישוב ארץ ישראל#שקולה כנגד כל מצוות שבתורה|שקולה כנגד כל מצוות שבתורה]]</ref>.
כש[[משה רבנו]] מתאר את [[חטא המרגלים]] הוא אומר {{מקור|דברים א כא$דברים א, כא|כן}}:
:"'''רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת'''".
הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}} מביא מ[[פסוק]] זה<ref>וכן ממקום נוסף שמשה מתאר את חטא המרגלים {{מקור|דברים ט כג$דברים ט, כג|כן}}.</ref> ראיה לשיטתו שכל הפסוקים הנ"ל הם מצוה לכבוש את הארץ<ref>אולם יתכן שלדעת מפרשים אחרים כוונת הפסוק שזו עצה טובה לכבוש עכשיו את הארץ, כי לא יעמוד איש בפניהם {{מקור|עי' רבנו בחיי וספורנו דברים א, כא|כן}} או שמפרשים אחרים יפרשו שהיא מצוה לשעתה ואינה נוהגת לדורות.</ref>.
==== מקורות נוספים (בחומש דברים): ====
(שצריכים לשבצם אח"כ במקומם)
* (ע"ש במשך חכמה שמשמע שלרמב"ן זהו מצוה, אכן בספרי כתוב בזכות שתרשו תשבו, ובפנים יפות שם כתב ע"ז ששכר מצוה מצוה, ורש"י פי' שניסי הירדן הם סימן לכיבוש הארץ, וא"כ זהו סימן ולא מצוה, והמלבי"ם פי' שהמצוות הם [[תנאי]] לייבת הארץ, וא"כ אי"ז מצוה, וע"ש בראב"ע);
'''מקומות שפרשנותם הפשוטה הבטחה (ולא ראיתי מי שמפרשם כמצוה)'''
* {{מקור|דברים ד א$דברים ד, א|לא}} - הבטחה ותנאי שבזכות שמירת המצוות יכנסו לארץ (כ"כ רבים מהמפרשים להדיא);
* {{מקור|דברים ד ה$דברים ד, ה|לא}} ו{{מקור|דברים ד יד$שם פס' יד|לא}} - הבטחה (כ"כ רבים מהמפרשים להדיא);
* {{מקור|דברים ד כב$דברים ד, כב|לא}} - דברי [[משה רבנו]] ואפשר שהוא הבטחה (לא ראיתי שהפרשנים מתייחסים לעניין);
* {{מקור|דברים ה כז$דברים ה, כז|לא}} - (לא ראיתי שהפרשנים מתייחסים לעניין);
* {{מקור|דברים ה כט$שם פס' כט|לא}} - (כנ"ל);
* {{מקור|דברים ו א$דברים ו, א|לא}} - (כנ"ל);
* {{מקור|דברים ו יח$שם פס' יח|לא}} - (כנ"ל);
* {{מקור|דברים ז א$דברים ז, א|לא}} - (כנ"ל);
* {{מקור|דברים ח א$דברים ח, א|לא}} - בודאי הבטחה;
* {{מקור|דברים י יא$דברים י, יא|לא}} - יתכן שהבטחה (וכ"מ קצת בספורנו);
* {{מקור|דברים יא ח$דברים יא, ח|לא}} - שמירת המצוות תנאי לירושת הארץ (מלבי"ם);
* {{מקור|דברים טז כ$דברים טז, כ|לא}} - ודאי הבטחה, בזכות הצדק תזכו לשבת בארץ (הסכמת רש"י והרמב"ן ופרשנים נוספים);
* {{מקור|דברים ל ה$ דברים ל, ה|לא}} - בפשטות הבטחה (לא ראיתי התייחסות המפרשים);
'''מקורות שניתן לפרשם באופן אחר'''<ref>ולא מצאתי מי שמסביר אותם כמצווה.</ref>''':'''
* {{מקור|דברים ב כד$דברים ב, כד|לא}} ו{{מקור|דברים ב לא$שם פס' לא|לא}} (- מתייחס לארץ סיחון ועוג);
* {{מקור|דברים ג יח$דברים ג, יח|לא}} (- מצוה על שנים וחצי השבטים, והבטחה לשאר ישראל);
* {{מקור|דברים יט א$דברים יט, א|לא}} - הקדמה למצוות אחרות (גם לרמבן ע"ש);
* {{מקור|דברים כו א$דברים כו, א|לא}} - הקדמה למצוות אחרות;
== חיובה ==
'''[[הרמב"ן]]''' {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|שכחת העשין מ"ע ד|כן}} כותב:
:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]{{מקור|")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..."
וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן.</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|ח"ג סי' רפח|כן}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|שנת תרי"ח/תרי"ט|כן}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.'''  מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|עמ' 173-174|כן}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>.
מאידך, שאר [[מוני המצוות]] ([[הרמב"ם]], ה[[סמ"ג]], [[ספר החינוך|החינוך]] ועוד) '''לא''' מנו את מצות יישוב הארץ.
=== שיטת הרמב"ם ===
טעמים רבים נאמרו בכדי לתרץ מדוע הרמב"ם לא הביא את מצוות יישוב הארץ בספר המצוות:
ה[[מגילת אסתר (ספר)|מגילת אסתר]] מתרץ שלדעת הרמב"ם, מצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה אלא בזמן משה, [[יהושע בן נון]], [[דוד המלך]] וכל זמן שלא [[גלות|גלו]] ישראל מארצם, אבל אחרי שגלו המצווה איננה נוהגת עד ביאת [[המלך המשיח]]. {{מקור|(ועי' מש"כ בזה בשו"ת בית הלוי סוף ח"ב).}}
ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ור' להלן. '''לדוגמא,''' הרמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות עבדים ח ט$פ"ח מהל' עבדים ה"ט|כן}} פסק: "[[עבד]] שאמר לעלות לארץ ישראל [[כפייה|כופין]] את רבו לעלות עמו... ודין זה בכל זמן, אפי' בזמן הזה שהארץ ביד גויים" עכ"ל. וכ"ה בתשובות הרמב"ם {{מקור|מהדו' אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תרצ"ד סי' קפ, עמ' 173-175, ובמהדו' פרופ' יהושע בלאו, ח"ב, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תש"כ, סי' שסה, עמ' 639-641|כן}} לגבי [[אשה]] שרוצה לעלות לארץ ו[[בעל|בעלה]] מתנגד {{מקור|מקורות וציונים ע"ד הרמב"ם הנ"ל, מהדו' ר"ש פרנקל; וע"ע בפי"ג מהל' אישות הי"ט|כן}}. ודינים אלו נובעים ממצות ישוב הארץ כמש"כ הראשונים {{מקור|עי' שו"ת הרשב"ש סי' א ד"ה וצריך לעיין|כן}}, ונמצא שהמצוה נוהגת בזה"ז. וכן איסור [[יציאה מארץ ישראל]] - נוהג בזה"ז. וכ"כ ה[[חזון איש]] {{מקור|(}}[http://www.daattorah.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=44394 שביעית סי' כד אות א] {{מקור|בתו"ד)}}: "וארץ ישראל היא גם בגלותנו, והרי אנו מחויבים בישובה ולדור בה גם בגלותנו. וכמו שהאריך הר"מ {{מקור|רמב"ם הלכות מלכים ה$פ"ה מהל' מלכים|כן}}, וכמש"כ הרדב"ז {{מקור|פ"ד מהל' סנהדרין ה"ו|כן}}". ור' [http://www.yshilo.co.il/beitMidrash/shiur.asp?id=454 עליה לארץ (השגות על שיטת המגילת אסתר ומקורות על מצות ישיבת ארץ ישראל)] מאת ר' חנוך קאהן.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' מג ד"ה ואין דבריו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' סט ד"ה תשובה, וכן בחוברת תורה שבעל פה יא, בעריכת ד"ר יצחק רפאל ז"ל, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ט, עמ' לו-לט; ועוד)}}.
ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|שו"ת אבנ"ז שם אות ד; תורה שבעל פה, שם, עמ' לה-לו; ועוד|כן}}.
יש שכתבו שלדעת הרמב"ם מצות יישוב הארץ חיובה הוא רק [[מדרבנן]]<ref>ועי' בשו"ת יחל ישראל {{מקור|ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נד, ד"ה ומתוך כך|כן}} שהקשה שה[[לאו]] "לא תסגיר [[עבד]] אל אדוניו" {{מקור|דברים כג, טז|כן}} יסודו במצות יישוב הארץ {{מקור|עי' רמב"ן שם|כן}}, וא"כ מוכרח שמצות יישוב הארץ חיובה מן התורה, ע"ש. ויש להוסיף על כך, את דברי הרצי"ה קוק זצ"ל {{מקור|לנתיבות ישראל ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט עמ' קכ-קכא, ומהדו' מאבני המקום עמ' קעב-קעג|כן}} שכתב שא"א לומר שמצות יישוב הארץ היא רק מדברנן, שהרי שמצות יישוב הארץ שקולה ככל התורה כולה {{מקור|(ספרי פר' ראה, ור' בכותרת: "מעלתה של מצות יישוב הארץ") ולא מצינו מצוה דרבנן שקולה כנגד כל התורה}}, ועוד שמחללים על קיומה [[שבת]] ע"י [[אמירה לנכרי]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:גיטין ח ב$גיטין ח:}}{{מקור|, ור' להלן בכותרת:}} [[יישוב ארץ ישראל#מול מצוות אחרות|מול מצוות אחרות]]{{מקור|)}}, וחמורה בזה מכל המצוות ואפי' מ[[ברית מילה|מילה]] כמש"כ הראשונים {{מקור|(תוס' שם, רמב"ן שבת דף קל ע"ב, }}{{מקור|רמב"ם הלכות שבת ו$רמב"ם פ"ו מהל' שבת הל' ט-יא}}{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=239 שו"ת הריב"ש סי' שפז ד"ה מה ישרו]{{מקור|, ועוד)}}, וא"כ רחוק לומר שהיא מדרבנן.</ref> {{מקור|(שו"ת}} [[הרשב"ש]] {{מקור|סי' א ד"ה וצריך לעיין, סי' ב ד"ה אין ספק; כנסת הגדולה יו"ד סי' רלט ס"ק לג}}<ref>מובא בקובץ תורה שבעל פה לא עמ' כ ובתחו"מין י עמ' 43.</ref>{{מקור|; פאת השולחן שם)}}.
יש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם; וכ"כ ב}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט, עמ' 228]{{מקור|, ד"ה ולפענ"ד, וכן}} [[רבי פנחס זביחי]] {{מקור| שליט"א בשו"ת עטרת פז, ח"א, כרך א, או"ח, סי' י, ענף ה, עמ' רכז, ד"ה ולכאורה היה;}} [[הרב ישראל מאיר לאו]] {{מקור|שליט"א, שו"ת יחל ישראל, ירושלים תשס"ג, ח"ב סי' מד, עמ' נב, ד"ה אבל באמת}}<ref>אכן ע"ש שכתב כן רק על מצות '''כיבוש''' הארץ, שבלא כיבוש חיוב [[:קטגוריה:תרומות ומעשרות|תרומות ומעשרות]] הוא רק מדרבנן, אך הסביר {{מקור|שם ד"ה ונראה להוסיף|כן}} '''דירת ארץ ישראל''' (של היחיד) היא אמצעי לקיום כל התורה כולה, שקיום המצוות בחו"ל הוא רק בבחינת "ציונים {{מקור|ר' בפנים להלן בסמוך בהסבר הרצי"ה קוק זצוק"ל|כן}}.</ref>{{מקור|)}} שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי ו[[הכשר מצוה|הכשר]] בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>המהרד"ם הביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|- וראה להלן|כן}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|- וראה להלן|כן}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>.
האבני נזר {{מקור|שם אות ה-ו|כן}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי הרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|כמבואר להלן|כן}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נותנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מלחמת שבעת עממים.</ref>.
ויש המבארים {{מקור|(}}[[רבי חיים פלאג'י]] {{מקור|זצ"ל בשו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' מח, דף עה ע"ב, - מובא בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' נז ד"ה ונודע שהרמב"ן; תורה שבעל פה, שם, עמ' מ)}} שמצות יישוב הארץ היא [[מצוה כללית]] הכוללת את המצוות התלויות בארץ, וכלל קבע הרמב"ם {{מקור|ספר המצוות, שורש רביעי|כן}} שאין למנות ל[[תרי"ג מצוות]] את המצוות הכוללות מצוות אחרות.
ויש המבארים {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל ח"א, מהד' תשל"ט עמ' קכא, מהד' [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=734 מאבני המקום] ריש עמ' קעד)}} עפ"י דברי הספרי {{מקור|(פר' עקב פיסקא מג ד"ה דבר אחר ואבדתם מהרה, מובא ב}}{{מקור|רש"י דברים יא יח$רש"י דברים יא, יח}}{{מקור|, ו}}{{מקור|רש"י שיר השירים א ח$שיר השירים יא, ח}}{{מקור|)}} שקיום המצוות ב[[חו"ל]] הוא רק סימן וזכרון ("ציונים") לקיום המצוות בארץ {{מקור|והאריך בזה הרמב"ן|כן}}, והיות ויישוב הארץ הוא בסיס כל התורה {{מקור|עי' ספר המצוות לרמב"ם מ"ע קנג|כן}}, ולכן מצות יישוב הארץ היא כוללת את כל התורה כולה<ref>וכלשון אור החיים סוף [[פרשת נצבים]] {{מקור|אור החיים: דברים ל כ$דברים ל, כ|כן}}: "כי ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה".</ref>, ולכך אין הרמב"ם מונה אותה.
* [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף)
* [http://www.articles.co.il/article/9598/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%27%27%25D7%259D%2520%25D7%259C%25D7%2590%2520%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2594%2520%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F%2520%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2590%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2591%2520%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5%2520%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל]
ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור|קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה|כן}} כותב:
:"ומצות {{מקור|[יישוב]}} ארץ ישראל הוכרעה ע"י '''הרמב"ם''' והרמב"ן ושאר פוסקים<ref>ור' בסגנון הרצי"ה קוק זצוק"ל {{מקור|לנתיבות ישראל, ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט, עמ קפא|כן}}: "בדעות ה[[פוסקים]] המובהקים בישראל אין שום חולק ומערער על דבריו אלו {{מקור|[- בענין מצות כיבוש הארץ ויישובה]}} של הרמב"ן". וכן {{מקור|שם עמ' קכ, מהדו' מאבני המקום עמ' קעב|כן}}: "כי הישוב והישיבה של ארץ ישראל הוא מצוה קבועה של תורה, הוא ג"כ ידוע ופשוט לכל בן תורה, כמו שהוא מוסכם ומולחט לכל גדולי רבותינו ראשונים ואחרונים..."</ref>, וידוע עד כמה שאף [[החפץ חיים]] זצ"ל לעלות".
=== שיטת רבנו חיים כהן===
ב[[תוספות]] מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה כתוב:
:"והיה אומר [[רבינו חיים הכהן|רבינו חיים]] דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם".
המהרי"ט {{מקור|יו"ד סי' כח|כן}} ועוד הרבה גדולי רבותינו האחרונים {{מקור|עי' גליון מהרש"א כתובות שם, וחת"ס יו"ד רלד|כן}}, קבעו שאיזה תלמיד טועה כתבו.
יש שכתבו שבזמנינו אפשר לקיים את המצוות התלויות בארץ כהלכתם, ולכן אף רבנו חיים כהן מודה שיש חובה לעלות לארץ בזמנינו{{הערה|1=הגאון [[הנצי"ב]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38820&st=&pgnum=2 הסכמתו לספר 'למען ציון']; [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] ב{{מקור|מנחת שלמה תנינא ק$שו"ת מנחת שלמה (מהדורה תנינא, סי' ק ענף י אות א)}}; ועוד.}}.
בשו"ת משנה הלכות {{מקור|ח"ח סוף סי' יא|כן}}:
:וממילא גם מה שהביא מתוס' כתובות דעת רבינו חיים הכהן (כתובות ק"י ע"ב) דליכא מצוה בזה"ז לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין שאין אנו יכולין ליזהר בהן ולעמוד עליהם והגם שהמהרי"ט ח"ב סי' כ"ח ועוד כמה פוסקים כתבו דתלמיד טועה כתב הדברים וגם שאר גדולים חולקין עליו, מ"מ דעת כמה דמודים לי' וא"כ הכ"נ, ולפענ"ד לפמ"ש אין זה ראי' דהתם במציאות הוא שא"א ליזהר בכמה מצות וכמו בתפילין אבל בשבת ודאי איכא להזהר וח"ו ליפטר מזה, ועוד דאפילו לדעת רבינו חיים ודאי שמי שהוא כבר בא"י הגם שא"א ליזהר בכולן מ"מ לצאת מודה הוא שאין לצאת דשאני מיפק מלמיעל וכיון שכבר נתחייב א"א לו לצאת והכ"נ לענין שבת כיון שכבר נתחייב בשבת ח"ו א"א לו ליפטר וזה לפענ"ד ברור.
:;ביאור שיטת הר"ח בענין ישוב א"י בזה"ז
:ודברי רבינו חיים הכהן כיון שבאו לידן אימא בהו מילתא דנלפענ"ד לחדש בכוונת רבינו חיים לפמ"ש הרמב"ן דמצות ישוב א"י מצוה בפני עצמה וכל המתיישב בה מקיים מצוה זו וגדולה מצוה שע"י יתחייב לקיים גם שאר מצות התלויות בארץ ולפ"ז נלפענ"ד לחדש דס"ל לרבינו חיים ז"ל דמצוה זו של ישוב ארץ ישראל קשורה בקיום שאר המצות כלומר דהגם דישנם מצות התלויות בארץ שאפשר לקיימם גם היום מ"מ כיון דלאו כל המצות אפשר לקיימם וישנם מצות שא"א לקיימם ממילא ליכא כלל מצות ישוב ארץ ישראל דאותה מצוה לא הוי בכלל מצוה אלא כשאפשר לקיים כל המצות התלויות בה וכל שא"א לקיים כל המצות אלא מקצתן יהי' מאיזה טעם שיהי' אז ליכא חיוב לדור שם והדר שם אינו מקיים מצות ישוב א"י הגם שישנם כמה מצות התלויות שמקיים וודאי יש לו שכר על קיום הני מצות מ"מ לענין מצות ישוב ליכא רק באופן שאפשר לקיים כל המצות התלויות בארץ שהוא כעין תנאי במצות ישוב הארץ דליכא מצוה אלא באפשר לקיים כל המצות דע"מ כן הכניסנו הקב"ה לא"י ולכן בזה"ז שא"א לקיים ליכא מצות ישוב א"י דהו"ל כחסר בתנאי המצוה ולכן ס"ל לר"ח הכהן שפטור, ובאמת כי רבינו חיים לא כתב פטור אלא דליכא מצוה כלומר דאינו מצוה כלל לדור שם דהמצוה תלוי בתנאי הנ"ל.
== מעלתה של מצות יישוב הארץ<ref>כאן הובאו רק המעלות של '''מצוות''' ישיבת ארץ ישראל, אך שאר מעלותיה של הארץ מקומן בערך [[ארץ ישראל]].</ref> ==
כותב הרמב"ן (ספר המצוות שם):
:"ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו (ת"כ בהר פ"ה ה"ד וכעי"ז כתובו' קי ב, וש"נ, מלכים ספ"ה) שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלהים אחרים וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה".
ובתשובת הריב"ש שפ"ז כתב, שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מצווה לשעתה אלא מצווה המתקיימת לעולם ומצווה ותועלת לכל ישראל. - ועי' בשיעור הרצב"י טאו שליט"א בס' כי עין בעין יראו מש"כ בזה.
* כותבים עליו אונו {{מקור|בבלי:גיטין ח ב$גיטין ח:|כן}}, מה שלא מצינו אפילו במצוות [[ברית מילה]] {{מקור|תוס' שם, רמב"ן שבת דף קל ע"ב, רמב"ם פ"ו מהל' שבת הל' ט-יא, שו"ת הריב"ש סי' שפז, ועוד|כן}}
* שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{מקור|תוספתא ע"ז פ"ה ה"ב, ספרי פר' ראה, ילקו"ש שם רמז תתפה, ועוד|כן}}
*ויהי בשלם סוכו (הגר"א) ([http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=162&id=133&q= הרב אליעזר מלמד שליט"א]: "מיוחדת במינה מצוות ישוב הארץ, שבעצם זה שיהודי מתגורר במקום בעל ערך התיישבותי הוא מקיים מצווה. שבכל שאר המצוות צריך לעשות מעשה כדי לקיימן, למשל: להניח תפילין, לתת צדקה, להתפלל, אולם במצוות ישוב הארץ עצם המגורים - מצווה. נמצא שכל מי שזוכה לגור בישובי יש"ע, חיי השגרה שלו, כאכילה, שינה ואף כל נשימה ונשימה, הופכים למציאות של מצווה")
* מדברי הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|שם|כן}}:
::עוד אפשר ללמוד על החשיבות הרבה של מצוות ישוב הארץ ממה שאמר [[תנא דבי אליהו]] {{מקור|אליהו רבה פרק ט|כן}}:
::::"פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".
::כלומר למרות שעמרי המלך לא היה צדיק, זכות מצוות ישוב הארץ עמדה לו ולזרעו, ובזכותה העמיד שלושה מלכים מזרעו על כסא מלכותו, מה שלא זכו לו שאר מלכי ישראל. וכל זה למרות שלא בנה את העיר מתוך כוונות טהורות של ישוב הארץ בלבד, אלא היו לו מניעים אישיים לבצר את מעמד מלכותו. וכך אמר עמרי, כשם שירושלים למלכי יהודה כך תהא שומרון למלכי ישראל. ומכאן נלמד עד כמה גדולה מעלתה של מצוות ישוב הארץ, שלמרות שהיה פגם משמעותי במניע של עמרי בבניית העיר שומרון, מכל מקום הואיל ובפועל יישב את הארץ, זכה להעמיד שלושה מלכים מזרעו על כסאו.
* עוד מדברי הרב אליעזר מלמד שליט"א {{מקור|שם|כן}}: וכך כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ה, יב): "לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה".
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן רפח
:"מוסתגאניס. שאלת העולה לארץ ישראל ונכנס לתחומה אם כל עונותיו מתכפרים קלות וחמורות עם התשוב' וכן מי שהי' עולה לארץ ישראל ומת בדרך אם כוונתו רצויה כאלו דר בא"י או לא.
:תשובה הדירה בא"י מצוה גדולה וכבר מנה אות' הרמב"ן ז"ל מכלל תרי"ג מצות ובספרי אמרו שקול' ישיבת א"י כנגד כל המצות שנאמר וירשתם וישבתם בה ושמרת לעשות וכבר הפליגו רז"ל ואמרו (כתובו' ק"י ע"ב) שכל הדר בא"י דומה למי שיש לו אלוה שנא' לתת להם את ארץ כנען כי אני ה' אלהיכם. וכל הדר בא"י שרוי בלא עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון (שם /כתובות/ קי"א ע"א) וכל הקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח כתיב הכא מזבח אדמה וכתיב התם וכפר אדמתו עמו (שם). וחכמי ישראל (שם /כתובות/ קי"ב ע"א) היו מסכנים בעצמם לעבור נהרות כדי ליכנס לא"י והיו אומרים דוכתא דלא זכו לי' משה ואהרן מי יימר דזכינא לי' והיו מנשקים האבנים ומתגלגלים בעפר שנא' כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ונקראת צבי בארץ החיים למיתתה חיים בלא צער גלגול מחילות שהמתים בח"ל יש להם צער גלגול מחילות שהקב"ה עושה להם מחילו' בקרקע ומתגלגלי' משם עד א"י ומשם מבצבצים ועול' שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ ואין עיר אלא ירושלים שנא' והעיר אשר בחרתי בה ואין מותר לצאת מארץ ישראל לח"ל אלא ללמוד תורה אם אינו מוציא /מוצא/ בא"י מי שילמדנו או מפני כבוד אב ואם. מכל זה תתברר שאלתכם כי מי שהוא בעל תשוב' ומתחרט מעונות שבידו ורוצה לעלות לא"י עם היות שהתשוב' היא מכפרת העלייה לא"י היא מוספת לו זכות ומצילתו מן החטא כל ימיו. ומה ששאלתם אם נאנס ולא השלים מצותו אם נחשב לו זכות כמו שהשלי' מצותו כבר אחז"ל בפ"א ממסכת קדושין (מ' ע"א) מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון ליראי ה' ולחושבי שמו אמר רב אסי אפי' חשב לעשות מצו' ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה והמקום יעזור אותו על כונתו כמו שאמר מלך הכוזר אל החבר כשנפרד ממנו לעלות לא"י".
=== שקולה כנגד כל מצוות שבתורה ===
כתב הרמב"ן בספר המצוות שם:
:ולשון ספרי<ref>{{מקור|דברי הספרי הובאו בקצרה לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]"{{מקור|.}}
'''דברי הספרי''' הובאו במקומות רבים, ובהם: [[אורחות חיים]] {{מקור|בסופו|כן}}, [[כפתור ופרח]] {{מקור|פרק י|כן}}, שו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|קובץ תשובות, הוצאת מכון חתם סופר ירושלים תשל"ג, סימן מו, עמ' נד, ד"ה ועוד אני אומר)}}, שו"ת [[עונג יום טוב (ספר)|עונג יו"ט]] {{מקור|הקדמה אות כה|כן}}, [[תורה תמימה]] {{מקור|דברים יב, יט, - הובא לעיל שם|כן}}, [[שפת אמת]] {{מקור|במדבר, פרשת שלח, שנה תרמ"ז, ד"ה במדרש אין)}} ועוד.</ref> מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.
בביאור הדברים - עי' רמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה ובדרשתו לראש השנה לרמב"ן ד"ה וזהו מאמרם
ספר כפתור ופרח פרק י [על חבוט הקבר]
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ה' (הלכה ב) ישב אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל, מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. והקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. הוי אומר (בראשית כח, כא) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והיה יי לי לאלדים, ואומר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלדים, כל שאתם בארץ כנען הריני לכם לאלוה, אין אתם בארץ כנען כביכול איני לכם לאלוה. וכן בדוד אומר (שמואל א, כו, יט) כי גרשוני, וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז הוא, אלא
ספר כפתור ופרח פרק י [על חבוט הקבר]
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ה' (הלכה ב) ישב אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל, מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. והקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. הוי אומר (בראשית כח, כא) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והיה יי לי לאלדים, ואומר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלדים, כל שאתם בארץ כנען הריני לכם לאלוה, אין אתם בארץ כנען כביכול איני לכם לאלוה. וכן בדוד אומר (שמואל א, כו, יט) כי גרשוני, וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז הוא, אלא
== מצות ה[[ציבור]] והיחיד ==
== מצות ה[[ציבור]] והיחיד ==
כותב הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}}:
כותב הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}}:
יוסף שמח
847

עריכות

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/79662"

תפריט ניווט