2,221
עריכות
משה רבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שלמותו ביחס לאחרים
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
* שלמות בגופו שהיה נפרד מחומריות, דבר שבא לידי בנאמר "ותרא אותו כי טוב הוא" {שמות ב, ה|כן} שפירשו חז"ל {סוטה יב, א} שנולד מהול, או שנולד מוכן לנביאות. גם ישיבתו בהר בלי אוכל ומשקה, ועוד אירועים מחייו מבטאים שלמות זו<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - האחת בגופו מזגו וטבע אבריו. אם בענין לידתו, שנאמר בו (לעיל ב, ב): "ותרא אותו כי טוב הוא". ודרשו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה יב, א) שנולד מהול, רוצה לומר נפרד מהחומריות והתאוות החמריות. ומהם אמרו (שם), שנולד מוכן לנביאות. ומהם אמרו (שם), שנתמלא הבית כלו אורה. ויראה גם כן שלמות גופו מישיבתו בהר שלשה פעמים, וכל פעם מבלי מאכל ומשקה, ומבלי יציאת המותרות הנמשכים אחר המאכל והמשתה, ומבלי שינה ותנומה שנמשך אחר האוכל. לפי שהיה גופו חזק ואמיץ, בלתי מתפעל מהאיכיות ההפכיים. עד שנעשה גופו כטבע הגרמים השממיים בדרך פלא, וקרן עור פניו בפעם האחרונה שישב בהר לחורב ביום ולקרח בלילה ומבלי מאכל ומשתה, שהיה ראוי מפני זה שיחשך משחור תוארו, אז קרן עור פניו והיה ספיריי כגרמיים השממיים. ויורה עוד על שלמות גופו, שבהיותו בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס ליחה (דברים לד, ז). ולהיות גופו בכל כך מהמעלה והשלמות, גנזו הקדוש ברוך הוא ולא ידע איש את קבורתו (דברים לד, ו), כמו שנגנזו בחורבן בית המקדש ארון האלהים ויתר תשמישי קדושה שנגנזו תחת הארץ (יומא נג, ב):</ref>. | * שלמות בגופו שהיה נפרד מחומריות, דבר שבא לידי בנאמר "ותרא אותו כי טוב הוא" {שמות ב, ה|כן} שפירשו חז"ל {סוטה יב, א} שנולד מהול, או שנולד מוכן לנביאות. גם ישיבתו בהר בלי אוכל ומשקה, ועוד אירועים מחייו מבטאים שלמות זו<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - האחת בגופו מזגו וטבע אבריו. אם בענין לידתו, שנאמר בו (לעיל ב, ב): "ותרא אותו כי טוב הוא". ודרשו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה יב, א) שנולד מהול, רוצה לומר נפרד מהחומריות והתאוות החמריות. ומהם אמרו (שם), שנולד מוכן לנביאות. ומהם אמרו (שם), שנתמלא הבית כלו אורה. ויראה גם כן שלמות גופו מישיבתו בהר שלשה פעמים, וכל פעם מבלי מאכל ומשקה, ומבלי יציאת המותרות הנמשכים אחר המאכל והמשתה, ומבלי שינה ותנומה שנמשך אחר האוכל. לפי שהיה גופו חזק ואמיץ, בלתי מתפעל מהאיכיות ההפכיים. עד שנעשה גופו כטבע הגרמים השממיים בדרך פלא, וקרן עור פניו בפעם האחרונה שישב בהר לחורב ביום ולקרח בלילה ומבלי מאכל ומשתה, שהיה ראוי מפני זה שיחשך משחור תוארו, אז קרן עור פניו והיה ספיריי כגרמיים השממיים. ויורה עוד על שלמות גופו, שבהיותו בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס ליחה (דברים לד, ז). ולהיות גופו בכל כך מהמעלה והשלמות, גנזו הקדוש ברוך הוא ולא ידע איש את קבורתו (דברים לד, ו), כמו שנגנזו בחורבן בית המקדש ארון האלהים ויתר תשמישי קדושה שנגנזו תחת הארץ (יומא נג, ב):</ref>. | ||
* שלמות במידות טובות <ref>אברבנאל שמות יט, א-ב - המעלה השנית היא היתה במדותיו. אם היותו מסתפק ומתרחק מהדברים הגשמיים, כמו שיורה עליו ישיבתו בהר זמן הרבה מבלי מאכל ומשתה. וקנה בזה תכונה קיימת, שעוד כל ימיו לא רעב ללחם ולא צמא למים, ולבד היה לוקח מהמזון כפי הנהגת השכל להעמדת החיות, לא לתאוה. ואם פרישותו מהאשה, עד שמפני זה נבהלו בני אדם ויקנאו בו אחיו. ואם יושר תכונותיו. שעם היות שנתגדל בבית המלכות בתכסיסי המלוכה, יצא אל אחיו לראות בסבלותם (לעיל ב, יא). ובהיותו נער קטן בן שנה הבט אל עמל לא יוכל והרג המצרי, וביום השני הוכיח את הרשע: "למה תכה רעך" (שם שם, יג):</ref>. | * שלמות במידות טובות <ref>אברבנאל שמות יט, א-ב - המעלה השנית היא היתה במדותיו. אם היותו מסתפק ומתרחק מהדברים הגשמיים, כמו שיורה עליו ישיבתו בהר זמן הרבה מבלי מאכל ומשתה. וקנה בזה תכונה קיימת, שעוד כל ימיו לא רעב ללחם ולא צמא למים, ולבד היה לוקח מהמזון כפי הנהגת השכל להעמדת החיות, לא לתאוה. ואם פרישותו מהאשה, עד שמפני זה נבהלו בני אדם ויקנאו בו אחיו. ואם יושר תכונותיו. שעם היות שנתגדל בבית המלכות בתכסיסי המלוכה, יצא אל אחיו לראות בסבלותם (לעיל ב, יא). ובהיותו נער קטן בן שנה הבט אל עמל לא יוכל והרג המצרי, וביום השני הוכיח את הרשע: "למה תכה רעך" (שם שם, יג). ובבואו אל ארץ מדין וראה את הרועים עושקים אל בנות יתרו על המים, קם ויושיען וישק את צאנם (שם שם, יז), לחמלו עליהן, הפך אכזריות הרועים. ויראה גם כן שלמות מדותיו, בהיותו משולל מהקנאה והתאוה והכבוד, כמו שהעידה תורה באומרו (במדבר יב, ג): "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". ואמר ליהושע בענין אלדד ומידד (שם יא, כט): "המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יי' נביאים" וגו'</ref>. | ||
* שלמות חכמתו בנבואה, שהשיג בנבואה טבעי הדברים כולם עליונים ותחתונים <ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות השלישית בידיעתו וחכמתו שהשיג בנבואתו. כי הוא השיג טבעי הדברים כלם, עליונים ותחתונים. הוא ראה וידע הבריאה הראשונה הכוללת כמו שנבראה, יום ליום יביע אומר, והסתעפות הדורות ומנין שנות הראשונות, והמבול והפלגה וספורי האבות. ראה עניני השכלים הנבדלים ובני האלהים והמלאכים שנראו לאברהם וללוט. וכן עניני הגרמים השממיים ופעולותיהם וממשלתם, שזכר במעשה בראשית. ומי הוא מניע הגלגל העליון, כמו שאמר (דברים לג, כו): "רוכב שמים בעזרך". ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (ראש השנה כא, ב): חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נמסרו למשה חוץ מאחד, שנאמר (תהלים ח, ו): "ותחסרהו מעט מאלהים". וכבר ביאר הרמב"ן בהקדמת פירושו לתורה ענין זה המאמר. אמנם שאר הנביאים, רובם לא היו נבואותיהם אלא יעודי עתידות ותוכחה ולמוד. וראה עוד בעניין זה הקדמת התורה לרמב"ן.</ref>. | |||
* מוכנותו לנבואה בכל עת, כ[שכל נבדל], למרות היותו בעל גוף <ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות הרביעית כי היה מוכן לנבואה בכל עת, ושאר הנביאים לא היו כן. וכבר כתב ההבדל הזה הרב המורה. ואין ספק שזה הענין קשה לציירו. לפי שהדעת נותן שלא יתכן זה אלא בנמצא שלא ישיגהו ההפכיות, והיא מדרגת השכלים הנבדלים מחומר, שבעבור שאין בהם הפכיות ישארו תמיד על ענין אחד ולא יתפעלו מדבר. אבל משה רבינו עליו השלום שהיה מורכב מהיסודות, איך יתכן שיהיה מוכן בכל עת. אבל אמתת הדבר הזה הוא, שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות את משה רבינו עליו השלום, ולהשפיע עליו נבואתו מבלי אמצעי, ולכן היה מוכן בכל עת לקבלו. כי אין השפעתו הראשונה יתברך מוגבלת כפי הכנת המקבלים, ומסודרת כפי שפע האמצעיים. וזה נרמז באומרו (דברים ה, כח): "ואתה פה עמוד עמדי". כי נרדמו כחותיו הגשמיות ומתו תאוותיו החומריות, באופן שנשאר מוכן תמיד להדבק בה' אלהים. ולא נשאר לנפשו הקשר עם גופו, אלא כהקשר שכל הגלגל המניע אותו עמו, כי הוא יניעהו והוא נבדל ממנו:</ref>. | |||
* | * | ||
==מעמד הר סיני== | ==מעמד הר סיני== | ||