2,221
עריכות
משה רבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שלמותו ביחס לאחרים
| שורה 118: | שורה 118: | ||
* כל הנביאים מתנבאים מכוחו, הוא הסיבה המקור והמבוע ממנו נמשכה הנבואה אל שאר הנביאים<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות התשיעית, שמשה רבינו עליו השלום היה סבה, מקור ומבוע, שממנו נמשכה הנבואה אל כל שאר הנביאים. כי כמו שהעלול הראשון בשכלים הנבדלים, הוא מקבל השפע מהסבה הראשונה יתברך מבלי אמצעי. והשכל העלול השני נמשך מהעלול הראשון. וכן כלם באותו השתלשלות מקבלים השפע מהעלול הראשון ההוא, וכל מה שיתרחקו העלולים מהראשון תתמעט מעלתם. ככה היה בענין הנבואה, שמשה רבינו עליו השלום היה בה העלול הראשון במעלה, וממנו קבלו כל שאר הנביאים. כי עם היות ששפע האלהי היה חל עליהם כפי הכנותיהם בעצמם, הנה אותה הכנה ושלמות קנו הנביאים כלם ממשה, כי הוא היה אביהם שהולידם בה, והרב שהדריכם בקבלתה. ומניצוץ נבואתו העליונה הוכנה האומה כולה לחול באנשיה הרוח הנבואיי משאר האומות. ולכן אמר הוא עליו השלום (לקמן לג, טו): "ונפלינו אני ועמך", שזכר עצמו ראשונה, ואחר כך העם שזכו לנבואה באמצעותו, כמו שאמר (לעיל יט, ט): "בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". ולכך נאמר בענין הזקנים (במדבר יא, יז): "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". ואמרו במכילתא (לקמן כ, טז): מאותה שעה שעמדו ישראל בסיני זכו להעמיד מהם נביאים, שנאמר (דברים יח, יח): "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך". ובאלה שמות רבה (כח, ו): אמר רבי יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן אמר משה לישראל (דברים כט, יד): "ואת אשר איננו פה עמנו היום", וכן הוא אומר (מלאכי א, א): "משא דבר יי' אל ישראל ביד מלאכי", בימי מלאכי, שכבר היתה מידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה רשות להתנבאות. ולהיות משה מאיר לכל הנביאים בנבואותיהם, אמרו חכמינו זכרונם לברכה (בבא בתרא עה, א): פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. כי כמו שהשמש משפיע אורו על הלבנה ועל שאר הכוכבים, וממנו אורם, כן היה משה בענין הנבואה עם כל שאר הנביאים:</ref>. | * כל הנביאים מתנבאים מכוחו, הוא הסיבה המקור והמבוע ממנו נמשכה הנבואה אל שאר הנביאים<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות התשיעית, שמשה רבינו עליו השלום היה סבה, מקור ומבוע, שממנו נמשכה הנבואה אל כל שאר הנביאים. כי כמו שהעלול הראשון בשכלים הנבדלים, הוא מקבל השפע מהסבה הראשונה יתברך מבלי אמצעי. והשכל העלול השני נמשך מהעלול הראשון. וכן כלם באותו השתלשלות מקבלים השפע מהעלול הראשון ההוא, וכל מה שיתרחקו העלולים מהראשון תתמעט מעלתם. ככה היה בענין הנבואה, שמשה רבינו עליו השלום היה בה העלול הראשון במעלה, וממנו קבלו כל שאר הנביאים. כי עם היות ששפע האלהי היה חל עליהם כפי הכנותיהם בעצמם, הנה אותה הכנה ושלמות קנו הנביאים כלם ממשה, כי הוא היה אביהם שהולידם בה, והרב שהדריכם בקבלתה. ומניצוץ נבואתו העליונה הוכנה האומה כולה לחול באנשיה הרוח הנבואיי משאר האומות. ולכן אמר הוא עליו השלום (לקמן לג, טו): "ונפלינו אני ועמך", שזכר עצמו ראשונה, ואחר כך העם שזכו לנבואה באמצעותו, כמו שאמר (לעיל יט, ט): "בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". ולכך נאמר בענין הזקנים (במדבר יא, יז): "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". ואמרו במכילתא (לקמן כ, טז): מאותה שעה שעמדו ישראל בסיני זכו להעמיד מהם נביאים, שנאמר (דברים יח, יח): "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך". ובאלה שמות רבה (כח, ו): אמר רבי יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן אמר משה לישראל (דברים כט, יד): "ואת אשר איננו פה עמנו היום", וכן הוא אומר (מלאכי א, א): "משא דבר יי' אל ישראל ביד מלאכי", בימי מלאכי, שכבר היתה מידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה רשות להתנבאות. ולהיות משה מאיר לכל הנביאים בנבואותיהם, אמרו חכמינו זכרונם לברכה (בבא בתרא עה, א): פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. כי כמו שהשמש משפיע אורו על הלבנה ועל שאר הכוכבים, וממנו אורם, כן היה משה בענין הנבואה עם כל שאר הנביאים:</ref>. | ||
* נבואתו מהקב"ה באופן ישיר לא על ידי מלאך<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות העשירית יהיו קדש לה', והוא שמשה רבינו עליו השלום היה מקבל נבואתו לא מהשכל הפועל ולא מאמצעי אחר מהנבדלים, כמו שאר הנביאים. אבל הפועל והמשפיע הקרוב בנבואתו היה הסבה הראשונה יתברך, מבלי אמצעי אחר. ועל זה העידה התורה (לקמן לג, יא): "ודבר יי' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו", ונאמר (דברים לד, י): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פנים אל פנים". ואין הכונה בזה שהיה מנבא מבלי תגבורת הכח המדמה, כמו שחשב הרב המורה, כי זה כבר פורש באומרו (במדבר יב, ח): "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות". אבל "פנים אל פנים" הוא הודעת הפועל והמשפיע בנבואת משה, שהיה הראשון יתברך. ועליו בקש משה רבינו עליו השלום באומרו (לקמן לג, טז): "ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו". כי שם בהליכת המלאך עמהם ידבר, לא בכח הדמיוני. והדעת הזה הוא יסוד התורה כלה, ועמוד שנשענים עליה שאר המעלות כלם אשר זכרתי, כי המעלה הזאת היתה סבה לכלם כמו שיראה מענינם. ולכן זכרתיה פה באחרונה, כי היא התחלת הכל ותכלית הכל:</ref>. | |||
==מעמד הר סיני== | ==מעמד הר סיני== | ||