6,432
עריכות
הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פסיקתו: טכני
(←פסיקתו: הרחבה קצרה) |
מ (←פסיקתו: טכני) |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
[http://www.daat.ac.il/daat/refua/hashtalot.htm הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית] באתר דעת.</ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש<ref>וראה [http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html החלטת הרבנות הראשית לישראל - המעודכנת - להתיר].</ref> {{מקור|שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל|כן}}. | [http://www.daat.ac.il/daat/refua/hashtalot.htm הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית] באתר דעת.</ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש<ref>וראה [http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html החלטת הרבנות הראשית לישראל - המעודכנת - להתיר].</ref> {{מקור|שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל|כן}}. | ||
* בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות<ref>מקור: [http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm מאמר באתר דעת].</ref>. | * בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות<ref>מקור: [http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm מאמר באתר דעת].</ref>. | ||
* איסור לאכול עוגיות [[מצה עשירה]] תעשייתיות ב[[חג הפסח]] לספרדים (המתירים אכילת מצה עשירה - ראה {{מקור|שולחן ערוך או"ח תסב, א}}), מכיוון שמוכנס חומר המשמר לתוך היין{{הערה|ואע"פ כן יש שהקילו בזה, מפני שלדעתם אין חומרי התפחה אלו מחמיצים באופן האסור, וכ"כ ב{{מקור|שו"ת יביע אומר ט או"ח מב}}, ושמע שלמה ח"ד סי' יג-יז. אבל לדעת הרב מדרכי אליהו ורבנים נוספים איסורם מהתורה או לפחות מדברי חכמים, וגם לספרדים אסור לאכול בפסח מצה עשירה שמיוצרת בבתי החרושת ([http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=242&cat=629#1b פניני הלכה, מהלכות כשרות לפסח], סוף הערה 1).}} (הנקרא ביסולפיט) וכן מחשש לכמות מועטת של מים{{הערה|והמקלים סבורים שכמות כה קטנה אין בכוחה להחמיץ{{דרוש מקור}}.}} (בייצור תעשייתי{{הערה|עקב ניקוי המכונות וכד'.}}). | * איסור לאכול עוגיות [[מצה עשירה]] תעשייתיות ב[[חג הפסח]] לספרדים (המתירים אכילת מצה עשירה - ראה {{מקור|שולחן ערוך או"ח תסב, א}}), מכיוון שמוכנס חומר המשמר לתוך היין{{הערה|1=ואע"פ כן יש שהקילו בזה, מפני שלדעתם אין חומרי התפחה אלו מחמיצים באופן האסור, וכ"כ ב{{מקור|שו"ת יביע אומר ט או"ח מב}}, ושמע שלמה ח"ד סי' יג-יז. אבל לדעת הרב מדרכי אליהו ורבנים נוספים איסורם מהתורה או לפחות מדברי חכמים, וגם לספרדים אסור לאכול בפסח מצה עשירה שמיוצרת בבתי החרושת ([http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=242&cat=629#1b פניני הלכה, מהלכות כשרות לפסח], סוף הערה 1).}} (הנקרא ביסולפיט) וכן מחשש לכמות מועטת של מים{{הערה|והמקלים סבורים שכמות כה קטנה אין בכוחה להחמיץ{{דרוש מקור}}.}} (בייצור תעשייתי{{הערה|עקב ניקוי המכונות וכד'.}}). | ||
* איסור לאכול טחינה וחומוס שיוצרו ע"י נכרים. (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. (על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי<ref>את הכלל הזה, שדבר שנאכל כמות שהוא חי רק ע"י הדחק אינו נחשב "דבר הנאכל כמות שהוא חי", אנו רואים בפסק מרן השולחן ערוך בסימן קי"ג סעיף י"ב שפסק כן. ולעניין ביצה שבישלה עכו"ם, מרן פסק שהיא אסורה באכילה, אע"פ שיש שגומעים אותה חיה, מכיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה. ונראה עוד שביצה אינה נאכלת אפילו ע" הדחק [אצל רוב האנשים]. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" שאין זו אכילה חשובה, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי [[חלוה]] ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.</ref>, וכן מפני שמצרכים אלו אינם עולים על שולחן מלכים). | * איסור לאכול טחינה וחומוס שיוצרו ע"י נכרים. (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. (על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי<ref>את הכלל הזה, שדבר שנאכל כמות שהוא חי רק ע"י הדחק אינו נחשב "דבר הנאכל כמות שהוא חי", אנו רואים בפסק מרן השולחן ערוך בסימן קי"ג סעיף י"ב שפסק כן. ולעניין ביצה שבישלה עכו"ם, מרן פסק שהיא אסורה באכילה, אע"פ שיש שגומעים אותה חיה, מכיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה. ונראה עוד שביצה אינה נאכלת אפילו ע" הדחק [אצל רוב האנשים]. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" שאין זו אכילה חשובה, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי [[חלוה]] ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.</ref>, וכן מפני שמצרכים אלו אינם עולים על שולחן מלכים). | ||
* איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי{{דרושה הבהרה}} ואפילו כמורות חיילות<ref> ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.</ref>. | * איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי{{דרושה הבהרה}} ואפילו כמורות חיילות<ref> ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.</ref>. | ||