היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]].  בשנת 1540  [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה  הוקם בה [[בית הכנסת אברהם אבינו|בית הכנסת על שם אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון.  בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]].  ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו חלק מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל.  

[[הרב חיים ישועה בג'איו]], שהיה ראש היהודית בחברון, קנה בראשית המאה ה-19 את אדמות התל העתיד של חברון - תל רומידה. תעודות הקנייה נמצא היום בידי מתיישבי היישוב היהודי בחברון ובעליהם העניקו להם את זכויות החזרה בנכסים. <ref>שתי תעודות הקנייה הן מטעם "הוואקף המוסלמי" וחתומים עליהן בני משפחת א-תמימי הערבית</ref>.