מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חברון העברית}} | {{חברון העברית}} | ||
ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק | ה'''יישוב יהודי בחברון''' חודש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] לאחר שבימי חורבן [[הבית השני]] וביתר שאת בימי [[מרד בר כוכבא]] היהודים נאלצו לנטוש את העיר. לאחר מכן הייתה בעיר רק יהודים בודדים. רק במאה ה-16 הוקמה בעיר קהילה של יוצאי [[יהדות ספרד]]. בשנת 1540 [[הרב מלכיאל אשכנזי]] הקים בה הוקם בה [[בית הכנסת אברהם אבינו|בית הכנסת על שם אברהם אבינו]] וחסידי [[חב"ד]] ייסדו קהילה של יוצאי [[אשכנז]]. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון. בשנת תרפ"ד (1924) הוקם סניף של כ'''ישיבת סלובודקה''' - היום [[ישיבת חברון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] נרצחו חלק מיהודי העיר ותלמידי הישיבה והשאר נטשו אותה. ב[[מלחמת ששת הימים]], לאחר כיבוש [[חברון]] חודש היישוב היהודי בעיר. משיקולי מדיניות מגוריהן של היהודים בעיר מוגבל. | ||
[[הרב חיים ישועה בג'איו]], שהיה ראש היהודית בחברון, קנה בראשית המאה ה-19 את אדמות התל העתיד של חברון - תל רומידה. תעודות הקנייה נמצא היום בידי מתיישבי היישוב היהודי בחברון ובעליהם העניקו להם את זכויות החזרה בנכסים. <ref>שתי תעודות הקנייה הן מטעם "הוואקף המוסלמי" וחתומים עליהן בני משפחת א-תמימי הערבית</ref>. | [[הרב חיים ישועה בג'איו]], שהיה ראש היהודית בחברון, קנה בראשית המאה ה-19 את אדמות התל העתיד של חברון - תל רומידה. תעודות הקנייה נמצא היום בידי מתיישבי היישוב היהודי בחברון ובעליהם העניקו להם את זכויות החזרה בנכסים. <ref>שתי תעודות הקנייה הן מטעם "הוואקף המוסלמי" וחתומים עליהן בני משפחת א-תמימי הערבית</ref>. |