באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 58 בתים ,  14 באפריל 2015
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:
באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.  
באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.  


עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר מהווה מרכז לכל הנגב.  
עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.  
==מיקומה של העיר הקדומה==
[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור|כפתור ופרח פרק יא|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".
 
במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים  באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>. 
==תורה ויהדות בבאר שבע==
==תורה ויהדות בבאר שבע==
===רבני העיר===
===רבני העיר===
שורה 55: שורה 59:
===ישיבות ומוסדות תורה===
===ישיבות ומוסדות תורה===
בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. הרביוירם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.
בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. הרביוירם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.
==מיקומה של העיר הקדומה==
[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור|כפתור ופרח פרק יא|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".
במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים  באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>.


==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==
==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==
15,330

עריכות

תפריט ניווט