באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 420 בתים ,  14 באפריל 2015
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:


===באר שבע המודרנית===
===באר שבע המודרנית===
[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]].
באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.  
באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.  


עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.  
עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.
 
==מיקומה של העיר הקדומה==
==מיקומה של העיר הקדומה==
[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור|כפתור ופרח פרק יא|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".  
[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור|כפתור ופרח פרק יא|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".  
15,330

עריכות

תפריט ניווט