15,330
עריכות
באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בנגב, בנחלת שבט יהודה|אחר=פירוש על התלמוד ושו"ת|עע=[[רבי ישכר בער איילנבורג]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בנגב, בנחלת שבט יהודה|אחר=פירוש על התלמוד ושו"ת|עע=[[רבי ישכר בער איילנבורג]]}} | ||
[[תמונה:Beer sheva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|באר שבע כיום]] | |||
'''באר שבע''' היא עיר גדולה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], ומאוחר יותר כעיר ב[[נחלת שבט יהודה]]. | '''באר שבע''' היא עיר גדולה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], ומאוחר יותר כעיר ב[[נחלת שבט יהודה]]. | ||
==תולדות באר שבע== | ==תולדות באר שבע== | ||
===ימי אברהם=== | ===ימי אברהם=== | ||
[[תמונה:Tel Be'er Sheva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תל באר שבע, אחד המקומות המזוהים עם באר שבע המקראית. בתל נמצאו שרידים מתקופת האבות. יש המזהים את התל עם העיר "שבע" המוזכרת בספר יהושע, ראה לקמן בפסקה "מיקומה של העיר הקדומה"]] | |||
הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה [[אברהם אבינו]], שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי [[אבימלך מלך גרר]] גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" {{מקור|בראשית כא|כן}}. המדרש מבאר מהו אותו אשל: | הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה [[אברהם אבינו]], שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי [[אבימלך מלך גרר]] גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" {{מקור|בראשית כא|כן}}. המדרש מבאר מהו אותו אשל: | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה|יהואש]] {{מקור|מלכים ב יב ב|כן}}. | באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה|יהואש]] {{מקור|מלכים ב יב ב|כן}}. | ||
[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]]. | |||
כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי [[סנחריב]]. | כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי [[סנחריב]]. | ||
| שורה 32: | שורה 36: | ||
===באר שבע המודרנית=== | ===באר שבע המודרנית=== | ||
באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהל� הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים. | |||
באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם | |||
עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב. | עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב. | ||
| שורה 41: | שורה 44: | ||
במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>. | במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>. | ||
[[תמונה:Rav mishel dahan.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב מישאל דהאן]] | |||
[[תמונה:Rav deri.JPG|שמאל|200px|ממוזער|הרב יהודה דרעי]] | |||
==תורה ויהדות בבאר שבע== | ==תורה ויהדות בבאר שבע== | ||
===רבני העיר=== | ===רבני העיר=== | ||
במהלך השים כיהנו כ[[רב]]ני העיר האשכנזיים: | במהלך השים כיהנו כ[[רב]]ני העיר האשכנזיים: | ||
* [[הרב שלמה טנא]] (טנביצקי)- כיהן מתש"ח עד תשט"ז, אז עבר לכהן כ[[אב בית דין]] ב[[תל אביב]]. | * [[הרב שלמה טנא]] (טנביצקי)- כיהן מתש"ח עד תשט"ז, אז עבר לכהן כ[[אב בית דין]] ב[[תל אביב]]. | ||
* [[הרב אליהו קושלבסקי]]- מתשי"ט עד תשל"ט, אז פרש לגמלאות. הרב קושלבסקי ייסד בעיר מוסדות תורה ותפילה רבים. | * [[הרב אליהו קושלבסקי]]- מתשי"ט עד תשל"ט, אז פרש לגמלאות. הרב קושלבסקי ייסד בעיר מוסדות תורה ותפילה רבים. | ||
| שורה 51: | שורה 57: | ||
* [[הרב מישאל דהאן]] החל לכהן סמוך לקום העיר, עם עלייתו ממרוקו, עד לפטירתו בשנת תשנ"ז. | * [[הרב מישאל דהאן]] החל לכהן סמוך לקום העיר, עם עלייתו ממרוקו, עד לפטירתו בשנת תשנ"ז. | ||
* [[הרב יהודה דרעי]]- מכהן | * [[הרב יהודה דרעי]]- הרב הנוכחי. לא מכהן לצדו רב אשכנזי ראשי. הרב דרעי מכהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. | ||
רבנים רבים כיהנו כאבות בתי דין בעיר, בהם בולטים [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אליעזר איגרא]]. | רבנים רבים כיהנו כאבות בתי דין בעיר, בהם בולטים [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אליעזר איגרא]]. | ||
| שורה 57: | שורה 64: | ||
כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות. | כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות. | ||
מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור. | מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]], [[הרב חיים חורי]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור. | ||
===ישיבות ומוסדות תורה=== | ===ישיבות ומוסדות תורה=== | ||
בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. | [[תמונה:07102011836-003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף סוס הכהן]] | ||
[[תמונה:Rabbi Elazar Abuchsera.jpg|שמאל|200px|ממוזער|רבי אלעזר אבוחצירא]] | |||
[[תמונה:Rabbi haym h'uri.jpg|200px|ממוזער|שמאל|רבי חיים חורי]] | |||
[[תמונה:Rabbi binyamin bazri.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב בנימין בצרי]] | |||
בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה חרדית-ליטאית שהתקיימה בעיר. הרב יורם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני [[כולל]]ים ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ. | |||
[[תמונה:Ohel shlomo.jpg|שמאל|200px|ממוזער|ישיבת אהל שלמה]] | |||
[[תמונה:Saba.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אברהם סילברט, מייסד וראש ישיבת אהל שלמה בעיר]] | |||
[[תמונה:260420121457.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב יורם כהן, רב שכונת רמות וראש מוסדות "אמרי יוסף"]] | |||
==זמן קריאת המגילה בבאר שבע== | ==זמן קריאת המגילה בבאר שבע== | ||
===השאלה=== | ===השאלה=== | ||