15,330
עריכות
רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם=רבי אברהם ישעיה קרליץ | |שם=רבי אברהם ישעיה קרליץ | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
===כמנהיג היהדות החרדית=== | ===כמנהיג היהדות החרדית=== | ||
אט אט שמו הלך והתפרסם בארץ, והוא החל להפוך לכתובת לפונים רבים בתחום ההלכה והנהגת הציבור. הרב גרודז'ינסקי אף העלה את שמו כמועמד לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל<ref>"אגרות רבנו חיים עוזר" ח"ב, תרלו; תשעט; תרכז. </ref>. הוא ייסד [[כולל]] גדול בבני ברק (שלאחר פטירתו נקרא על שמו "כולל חזון איש"), וכן פעל לייסוד רשת חינוך תורני ברחבי הארץ. לאחר [[השואה]], רבים ראו בו את ממשיכם של גדולי הדור באירופה שנספו, ובתקופה זו הוא החל לתפוס את מעמד "גדול הדור" בקרב היהדות החרדית בארץ ובחו"ל. בשנת תש"ב, עם התעוררות השאלה הגדולה אודות "[[קו התאריך]]" במזרח הרחוק<ref>הסיפור החל לאחר שתלמידי ישיבת מיר ועוד יהודים נוספים נמלטו מאירופה בזמן השואה לסין ויפן, והתעוררה השאלה כיצד לקבוע את התאריך בחלק המזרחי של כדור הארץ. ראו בהרחבה בפרשה זו אצל: [[הרב מנחם מנדל כשר]], "קו התאריך הישראלי" ועוד. </ref>, יצא החזון איש בפסק-הלכה המנוגד פסקם של רבני ירושלים והרבנות הראשית, ולפיו קו התאריך עובר מערבית ליפן, ועל כן ביפן יש לשמור שבת ביום ראשון של שאר העולם. פסק זה היה מנוגד גם למנהגם של היהודים שגרו במקום. רבים מהפליטים שהגיעו למזרח הרחוק לא קבלו את פסקו ואימצו את פסק רבני ירושלים, אולם [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] הורה לתלמידיו ב[[ישיבת מיר]] להיצמד לפסקו של החזון איש. בעקבות חורבנן של הישיבות באירופה, פעל לייסוד ישיבות חדשות (בין הישיבות הבולטות שפעל לייסודן | אט אט שמו הלך והתפרסם בארץ, והוא החל להפוך לכתובת לפונים רבים בתחום ההלכה והנהגת הציבור. הרב גרודז'ינסקי אף העלה את שמו כמועמד לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל<ref>"אגרות רבנו חיים עוזר" ח"ב, תרלו; תשעט; תרכז. </ref>. הוא ייסד [[כולל]] גדול בבני ברק (שלאחר פטירתו נקרא על שמו "כולל חזון איש"), וכן פעל לייסוד רשת חינוך תורני ברחבי הארץ. לאחר [[השואה]], רבים ראו בו את ממשיכם של גדולי הדור באירופה שנספו, ובתקופה זו הוא החל לתפוס את מעמד "גדול הדור" בקרב היהדות החרדית בארץ ובחו"ל. בשנת תש"ב, עם התעוררות השאלה הגדולה אודות "[[קו התאריך]]" במזרח הרחוק<ref>הסיפור החל לאחר שתלמידי ישיבת מיר ועוד יהודים נוספים נמלטו מאירופה בזמן השואה לסין ויפן, והתעוררה השאלה כיצד לקבוע את התאריך בחלק המזרחי של כדור הארץ. ראו בהרחבה בפרשה זו אצל: [[הרב מנחם מנדל כשר]], "קו התאריך הישראלי" ועוד. </ref>, יצא החזון איש בפסק-הלכה המנוגד פסקם של רבני ירושלים והרבנות הראשית, ולפיו קו התאריך עובר מערבית ליפן, ועל כן ביפן יש לשמור שבת ביום ראשון של שאר העולם. פסק זה היה מנוגד גם למנהגם של היהודים שגרו במקום. רבים מהפליטים שהגיעו למזרח הרחוק לא קבלו את פסקו ואימצו את פסק רבני ירושלים, אולם [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] הורה לתלמידיו ב[[ישיבת מיר]] להיצמד לפסקו של החזון איש. בעקבות חורבנן של הישיבות באירופה, פעל לייסוד ישיבות חדשות (בין הישיבות הבולטות שפעל לייסודן נמנות [[ישיבת תפארת ציון]], [[ישיבת כפר חסידים]], [[ישיבת באר יעקב]], [[מדרשיית נעם]] ועוד). בהקשר לכך, נהג לצטט את הקטע מן ה[[סליחות]]: "העיר הקודש והמחוזות היו לחרפה ולבזות, וכל מחמודיה טבועות וגנוזות- -ואין לנו שיור רק התורה הזאת"{{דרוש מקור}}. הוא פעל לביצור מעמדה של מצוות ה[[שמיטה]], כאשר עמדתו היתה התנגדות עקרונית ל"[[היתר המכירה]]" שהונהג אז על ידי רבנים רבים (ובראשם הרבנות הראשית), תוך שהוא הנחה את החקלאים כיצד לנהוג וסייע כלכלית לחקלאים ששמרו את השמיטה מבלי להיזקק להיתר המכירה. בקשר לכך, עמדו עמו בקשרים הדוקים מנהיגי "פועלי אגודת ישראל" והיישובים החרדיים החלקאיים, בהם [[הרב קלמן כהנא]] ו[[הרב בנימין מנדלזון]]. | ||
===לאחר קום המדינה=== | ===לאחר קום המדינה=== | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
בהיותו מנהיגה הלא-רשמי של אגודת ישראל, נפגש עמו ראש הממשלה בן גוריון, כדי לדון עמו "על הבעיה: כיצד יכולים אדוקים ובלתי אדוקים לחיות בתיאום ובשיתוף פעולה במדינת ישראל"<ref>הודעה רשמית של לשכת ראש הממשלה, "דבר" 21 באוקטובר 1952. </ref>. לשאלה זו, השיב לו החזון איש<ref>כך ע"פ עדותו של יצחק נבון, אז עוזרו של בן גוריון. עם זאת, נוצרו גרסאות נוספות רבות לדו-שיח ביניהם.</ref> במשל מפורסם, המבוסס על ההלכה {{מקור|בבלי סנהדרין לב ב|כן}} לפיה כאשר שני גמלים או דתי אניות נפגשים בדרך שאין בה די מרווח לשניהם לעבור, על הגמל הלא-טעון לפנות מקום לגמל הטעון; כך גם בשאלה הציבורית: "אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא - יש עלינו עול של הרבה מאד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך". בן גוריוון, שהתרעם על המשל, ענה לחזון איש: "ומצות [[יישוב ארץ ישראל|יישוב הארץ]] אינה מצוה? ומצות ההגנה על החיים אינה מצוה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצוה?". ועל כך השיב לו החזון איש: "אם ה' לא ישמור עיר - שוא שקד שומר" {{מקור|תהלים קכז א|כן}}. עם זאת, בן גוריון כתב ביומניו כי הפגישה התנהלה ברוח טובה, וכי החזון איש תיבל את דבריו בהומור קל. משל זה הפך לסמל למאבק בין הדתיים לחילוניים במרחב הציבורי במדינה. | בהיותו מנהיגה הלא-רשמי של אגודת ישראל, נפגש עמו ראש הממשלה בן גוריון, כדי לדון עמו "על הבעיה: כיצד יכולים אדוקים ובלתי אדוקים לחיות בתיאום ובשיתוף פעולה במדינת ישראל"<ref>הודעה רשמית של לשכת ראש הממשלה, "דבר" 21 באוקטובר 1952. </ref>. לשאלה זו, השיב לו החזון איש<ref>כך ע"פ עדותו של יצחק נבון, אז עוזרו של בן גוריון. עם זאת, נוצרו גרסאות נוספות רבות לדו-שיח ביניהם.</ref> במשל מפורסם, המבוסס על ההלכה {{מקור|בבלי סנהדרין לב ב|כן}} לפיה כאשר שני גמלים או דתי אניות נפגשים בדרך שאין בה די מרווח לשניהם לעבור, על הגמל הלא-טעון לפנות מקום לגמל הטעון; כך גם בשאלה הציבורית: "אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא - יש עלינו עול של הרבה מאד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך". בן גוריוון, שהתרעם על המשל, ענה לחזון איש: "ומצות [[יישוב ארץ ישראל|יישוב הארץ]] אינה מצוה? ומצות ההגנה על החיים אינה מצוה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצוה?". ועל כך השיב לו החזון איש: "אם ה' לא ישמור עיר - שוא שקד שומר" {{מקור|תהלים קכז א|כן}}. עם זאת, בן גוריון כתב ביומניו כי הפגישה התנהלה ברוח טובה, וכי החזון איש תיבל את דבריו בהומור קל. משל זה הפך לסמל למאבק בין הדתיים לחילוניים במרחב הציבורי במדינה. | ||
מאז ועד פטירתו, המשיך החזון איש להוות כתובת לפונים רבים, ולמנהיגה הבלתי-מעורער של היהדות החרדית בארץ. | מאז ועד פטירתו, המשיך החזון איש להוות כתובת לפונים רבים, ולמנהיגה הבלתי-מעורער של היהדות החרדית בארץ. השפעתו על היהדות החרדית הינה מכרעת, אף יותר מגדולי הדור לצדו, [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]]. | ||
נפטר מהתקף-לב בליל שבת, ט"ו בחשוון תשי"ד. הלוויתו התקיימה ביום ראשון, והוא נקבר ב"בית הקברות שומרי שבת" בבני ברק, מייסודו של תלמידו רבי יעקב הלפרין. | נפטר מהתקף-לב בליל שבת, ט"ו בחשוון תשי"ד. הלוויתו התקיימה ביום ראשון, והוא נקבר ב"בית הקברות שומרי שבת" בבני ברק, מייסודו של תלמידו רבי יעקב הלפרין. | ||
== | ==שיטתו ודרכו== | ||
נודע בדרך | ===דרך הלימוד ופסיקת ההלכה=== | ||
החזון נודע בדרך הלימוד העצמאית שנהג בה. בלימודו, וכן בפסיקת ההלכה, מיעט לעסוק ב"למדנות" ישיבתית, ונטה לדבוק בעיון בפשטי הסוגיות. לשיטתו, ניתנת חשיבות רבה יותר לבירור הסוגיות מתוך דברי התלמוד גופו, מבלי לעמתן עם ההלכה הפסוקה בתחילה. להבנתו, בהמלך בירור הסוגיה אין לתת משקל-יתר לעובדה כי שיטה מסוימת מקורה בדברי ה[[ראשונים]], אלא יש "לעיין בגמרא עד כמה, אף שיהיה נגד הראשונים ז"ל"{{דרוש מקור}}. כמו כן, סבר כי אין חשיבות גדולה לבירור נוסחאותיהם של סוגיות הגמרא ודברי הפוסקים, שכן הגרסה שבה התקבלו הדברים למעשה היא המכרעת{{דרוש מקור}}. עם זאת, כן נתן מקום מכריע בפסק ההלכה למעשה לשיטת ה[[שולחן ערוך]] וה[[רמ"א]], וכן לפסקיו של [[הגר"א]]<ref>ראה "קובץ אגרות" ח"א אגרת לב. עם זאת, לא נמנע מלחלוק עליו, כאשר דבק בשיטתו "לעיין בגמרא עד כמה, אף שיהיה נגד הראשונים ז"ל".</ref>. כמו כן, סבר כי אין לשנות מן ההלכה הפסוקה בתלמוד בטענה כי המציאות השתנתה, משום שההלכה נקבעה בתקופת חז"ל, החותמת את "אלפיים שנות התורה" - ועל פי הנכון בתקופה זו, מבלי להתחשב בשינויי מציאות שעתידים לבוא<ref>ראה דוגמא לכך בחזון איש אה"ע סי' כז ס"ק כ'. יתכן שגישה זו הובילה אותו להכריע כדעת הנודע ביהודה בסוגיית שיעורי התורה, ראו לקמן.</ref>. | |||
החזון איש סבר, כי כאשר לא ניתנת לאדם האפשרות לאמוד במדוייק את הנדרש ממנו לקיום המצווה כנדרש, עליו לקיימה על פי האפשרי לו, משום שאי-יכולתי "נלקחה בחבשון" בעת ציווי ההלכה<ref>ראה חזו"א או"ח, מס' ר"ה סי' קלח ס"ק ה. </ref>. | |||
===פסיקות מפורסמות=== | |||
====קו התאריך==== | |||
כאמור לעיל, החזון איש נחלק עם גדולי ירושלים בסוגיית "[[קו התאריך]]" במזרח הרחוק ובאוסטרליה. לשיטתו, המבוססת על שיטת [[רבי אברהם בר חייא הנשיא]] {{מקור|ספר העיבור מאמר א שער ד|כן}}, [[ספר הכוזרי]] {{מקור|כוזרי ב כ$מאמר ב' אות כ|כן}} ו[[רבי זרחיה הלוי]] {{מקור|בעל המאור ראש השנה כ ב|כן}}, שקו התאריך עובר בקו הרוחב 90° מ[[ירושלים]], אך החידוש שבשיטתו הוא, שהואיל וקו זה נמצא באמצע שטחה היבשתי של סין, לא יעלה על הדעת שתהיינה יבשה שבצדה האחד התאריך שונה מצדה השני, ולמעשה בצד אחד ינהגו שבת ובצד השני יהיה יום חול, ועל כן הוא "הזיז" את קו התאריך אל קו החוף המזרחי של סין. לפי פסק זה, יהודים החיים ביפן, ישמרו שבת בזמן שבכל העולם שממערב ליפן יציינו את יום ראשון<ref>ראה בספרו "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20844&pgnum=1 חזון איש קונטרס ח"י שעות]". </ref>. לעומתו, טענו רבני ירושלים, ובראשם [[הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי]], כי הקו עובר בקו 180° מירושלים, באמצע האוקיינוס השקט<ref>ראה בספרו "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9061&pgnum=1 היומם בכדור הארץ]".</ref>. | |||
====שמיטה==== | |||
החזון איש היה ממובילי ההתנגדות ל"[[היתר המכירה]]" שהונהג אז על ידי רבנים רבים באר"י, ובראשם [[הרב קוק]]. הוא ביסס את הפתרון ההלכתי המכונה "[[אוצר בית דין]]", על פיו החלקאים מתמנים כשליחי בית הדין לגדל את היבול עבור הציבור. | |||
====מידות חז"ל==== | |||
אחת הסוגיות הידועות ביותר שבהן הכריע החזון איש היא שיעורי התורה ([[כזית]], [[אמה (מידת אורך)|אמה]], [[טפח]] וכד'). בן מחלוקתו העיקרי בסוגיה זו היה [[הרב אברהם חיים נאה]]. יסוד המחלוקת ביניהם נעוץ בקושיה שהקשה [[רבי יחזקאל לנדא]] {{מקור|צל"ח פסחים קט א|כן}}, המראה כי על אף שהתלמוד אומר כי ישנה התאמה בין מידת ארבעים [[סאה]] (5760 [[ביצה (מידת נפח)|ביצים]]) למידת שלוש אמות מעוקבות, במציאות נראה כי נפחן של 5760 ביצים בנות ימינו הינו כ-300 ליטר, בעוד נפח של שלוש אמות מעוקבות (על פי כמות ה[[אגודל]]ים שבהן) יוצא כפול - כ-600 ליטר. שיטתו של הנודע ביהודה ביישוב קושיה זו היא, "להכפיל" את נפחן של הביצים ולומר כי בימינו הביצים קטנות פי שניים מהביצים שהיו בזמן חז"ל, ולכן מידת שיעור הביצה הוא כ-100 סמ"ק, בעוד שיטת [[רבי משה סופר]]{{דרוש מקור}} היא, כי האגודלים שחז"ל חישבו על פיהם היו צרים יותר מהאגודלים בני ימינו, כ-2 ס"מ. | |||
דעת החזו"א היא, כי יש לחשב את שיעורי ההלכה לימינו על פי שיטתו של הנודע ביהודה<ref>ראה בספר חזון או"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14336&st=&pgnum=117 קונטרס השיעורים]. </ref>, המגדילה באופן ניכר את השיעורים, בעוד הרב נאה סבר כי יש לחשב את השיעורים על פי שיטת החת"ם סופר<ref>ראה בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37746&pgnum=1 קונטרס השיעורים]. </ref>, המצמצמת יותר. עד היום, שתי שיטות מדידה אלו מכונות "שיעור חזון איש" ו"שיטת הגר"ח נאה". אמנם, שיטתו של הרב נאה בזה התקבלה יותר בציבור משיטתו של החזון איש, המשמשת בעיקר בקרב תלמידיו וממשיכי דרכו, או כשיטה הנהוגה "לחומרה" באיסורי תורה. | |||
====חשמל בשבת==== | |||
שיטתו בענין שימוש בחשמל בשבת ייחודית גם היא. לדבריו, כל סגירת מעגל חשמלי אסורה בשבת משום מלאכת [[בונה]]ף משום ש"מחבר הפרקים זה עם זה"{{דרושה הבהרה}} או מלאכת [[מכה בפטיש]]<ref>חזון איש או"ח סי' נ' ס"ק ט'.</ref>. יחד עם זאת, הורה כי אין להשתמש בחשמל המיוצר בשבת על ידי חברת החשמל, משום [[חילול השם]]<ref>חזון איש או"ח סי' לח ס"ק ד'. </ref> (כיום, בקהילות רבות הנוהגות על פי דרכו של החזון איש, בייחוד בבני ברק, מופעלים גנרטורים במהלך השבת). | |||
===השקפות=== | |||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שורשי משפחתו מגיעים לרבי שמשון מקרמניץ, אחיו של ה[[מהר"ל מפראג]], דרך צאצאו הרב שמשון קרליץ, רב העיר קניגסברג<ref>אחיינו של קודמו בתפקיד, [[הרב אריה לייב הלוי אפשטיין]], בעל ספר "הפרדס". </ref>. | |||
אביו, [[הרב שמריהו יוסף קרליץ]], כיהן במשך שלושים וארבע שנה כרבה של העיר קוסובה שברוסיה הלבנה (עיר הולדתו של החזון איש). אמו ראשה-לאה היתה בתו של רבה הקודם של קוסובה, [[הרב שאול קצנלבוגן]], שעבר לכהן כרבה של קוברין. | |||
החזון איש לא הותיר אחריו צאצאים. | |||
===אחיו=== | |||
לחזון-איש היו עוד ארבעה-עשר אחים ואחיות, אולם שישה מתוכם נפטרו בצעירותם. בין אחיו נודעו: | |||
* [[הרב מאיר קרליץ]] - רבה של לכוביץ', מראשי "ועד הישיבות" בפולין ובאר"י חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממייסדי "החינוך העצמאי". | |||
* הרב יצחק קרליץ -כיהן תחת אביהם בקוסובה. נספה בשואה | |||
* הרב משה קרליץ - [[דיין]] ומורה צדק בווילנא (מח"ס "אור חדש"). נספה אף הוא בשואה. | |||
===גיסיו=== | |||
אחיותיו נישאו גם הן לתלמידי חכמים: | |||
* הרב שמואל אליהו הלוי קהאן - רב העיר אורצ'ה, נספה בשואה. | |||
* הרב שמואל גריינימן - המוציא לאור של ספרי "חזון איש" וממייסדי "ועד הישיבות". | |||
* הרב נחום מאיר קרליץ<ref>שם משפחתו המקורי היה "ציבלוניק", אולם הוא אימץ את שם משפחת רעייתו. </ref> - רבה של מיישיגולה שבליטא ולימים מראשי [[כולל חזון איש]] בבני ברק. | |||
* הרב אבא סוויאטיצקי - רבן של רוז'נקה, קוסובה וטיקטין. נספה בשואה. | |||
* [[הרב יעקב ישראל קניבסקי]] ("הסטייפלר")- ממנהיגי הציבור החרדי בישראל ובעל "קהילות יעקב". | |||
===אחייניו וצאצאיהם=== | |||
'''בני אחיו הרב מאיר וחתניו:''' | |||
* [[הרב שלמה שמשון קרליץ]] - [[אב בית דין]] בפתח תקוה ומחבר הספרים "עטרת שלמה", "משפטי שלמה" ו"דברי שלמה". | |||
* [[הרב חיים שאול קרליץ]] - מייסד וראש בית הדין "שארית ישראל", מנהל רוחני בישיבת "בית מאיר" (ע"ש אביו) ונשיא התלמוד-תורה שהוקם בביתו של החזו"א. | |||
* הרב שמריהו יוסף קרליץ- ממייסדי כולל חזון איש ורבן של קהילות רבות בארה"ב, קנדה, ונצואלה ובלגיה במשך כארבעים שנה. | |||
* הרב אליעזר אלפא - רב בחיפה. חתנו, הרב ראובן פיין כיהן ראש [[ישיבת תורה ודעת]] בניו יורק (מח"ס "בין המשפתיים"). נכדתו נישאה לרב צבי וייספיש - ראש ישיבת הר"ן. | |||
* הרב איסר זבונקין - ר"מ בישיבת נובהרדוק באוסטרובצה ובטומשוב-מאזובייצק. נספה בשואה. | |||
* [[הרב זלמן רוטנברג]] - מייסד וראש ישיבת בית מאיר (ע"ש חמיו) וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בנו, הרב צבי רוטנברג, מכהן כראש הישיבה כיום, לצד חתנו הרב דניאל גינזבורג. | |||
'''בני גיסו הרב שמואל גריינימן וחתניו:''' | |||
* הרב שמריהו גריינימן - המדפיס של ספרי החזון איש. בניו הם: הרב אברהם דב - ראש בית המדרש "הגר"א" ב[[צפת]], הדרשן הרב ברוך גריינימן, הרב שמואל גריינימן -מראשי ישיבת "מאורות התורה" בקרית-יערים, והרב ישעיהו גריינימן - ראש ישיבת "דבר שמואל" בפתח תקווה. חתנו הוא הרב שמואל באום - משגיח ב[[ישיבת קרית מלאכי]]. | |||
* [[הרב חיים שאול גריינימן]] - מגדולי התורה בבני ברק, בעל סדרת הספרים "חידושים וביאורים". בנו הרב יוסף משמש כראש כולל "וילנא" בבני ברק. חתניו הרב יוסף חיים בן דב והרב ישראל מנחם הירשפלד מכהנים כראשי ישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב. | |||
* הרב מאיר גריינימן - מחבר ספרי "אמרי יושר" והספר "דינים והנהגות למרן החזון איש". | |||
* [[הרב בנימין ביינוש פינקל]] - ראש [[ישיבת מיר]] בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. חתנו הוא [[הרב נתן צבי פינקל (מיר)|הרב נתן צבי פינקל]], שכיהן תחתיו כראש ישיבת מיר. נכדו הוא הוא [[הרב אליעזר יהודה פינקל (השני)|הרב אליעזר יהודה פינקל]] המכהן כיום כראש ישיבת מיר. | |||
* הרב שרגא וילמן - מהדיר ספרי ראשונים. | |||
'''חתני גיסו הרב קניבסקי ובנו:''' | |||
* [[הרב חיים קניבסקי]] - מגדולי הדור בציבור החרדי כיום, ומחבר ספרים רבים. חתן [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. בנו הוא הרב שלמה קניבסקי, ראש ישיבת תפארת ציון ו[[ישיבת קרית מלך]] בבני ברק. חתניו הם הרב שרגא שטיינמן (בנו של [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]]- ראש ישיבת "קהילות יעקב", הרב זעליג ברוורמן - ראש ישיבת סדיגורא וישיבת "נתיבות יצחק", הרב אלעזר דוד אפשטיין- ראש ישיבת "תורה בתפארתה" באלעד והדרשן הרב יצחק קולידצקי. | |||
* [[הרב מרדכי שלמה ברמן]] - מראשי [[ישיבת פוניבז']]. בנו הרב חיים פרץ ברמן משמש כר"מ בישיבה (חתנו של ראש הישיבה [[הרב ברוך דב פוברסקי]]). חתניו הם הרב אליעזר כהנמן - נשיא הישיבה (נכדו של מייסדה [[הרב יוסף שלמה כהנמן]])והרב אליעזר גינזבורג - משגיח בישיבה. | |||
* הרב שאול ברזם - מתלמידי החזון איש ומראשי "חוג חזון איש". חתניו הם הרב חיים קלופט (בנו של [[הרב יואל קלופט]]) - ראש ישיבת "קהילות יעקב" בקרית ספר, הרב צבי יהודה אדלשטיין (בנו של [[הרב גרשון אדלשטיין]]) - מראשי [[ישיבת ארחות תורה]] והרב טוביה יעקבזון- משגיח ב"ישיבת צעירים" בבני ברק. | |||
'''אחיינים נוספים:''' | |||
* [[הרב נסים קרליץ]] - רב שכונת רמת אהרן בבני ברק, אב בית דין "שארית ישראל" וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בן גיסו הרב נחום מאיר קרליץ. בנו הוא הרב אברהם ישעיה קרליץ, רב בית הכנסת "הליגמן" בבני ברק. חתנו לשעבר הוא [[הרב שריאל רוזנברג]] המכהן כראש בית הדין "שארית ישראל" כיום. | |||
* הרב חיים סוויאטיצקי - ראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. בן גיסו הרב אבא סוויאטיצקי. | |||
===קרובי משפחה נוספים=== | |||
בן דוד היה חוקר התלמוד פרופ' שאול ליברמן (בעל "תוספתא כפשוטה"). בני דודים מדרגה שניה היו האחים [[הרב יצחק קוליץ]], רבה של ירושלים]], הסופר חיים עמנואל קוליץ (שכתב את תולדות החזון איש בספר "החוזה מליטא") וחוקרת המקרא רחל מרגליות (אשת פרופ' מרדכי מרגליות) - אמם חנה פייגא קולידצקי היתה בת-דודתה של בתיה, רעיית החזון איש. החזון אף דאג לאחים לבית קולידצקי לאחר פטירת אביהם. | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* [[הרב גדליה נדל]] | * [[הרב גדליה נדל]] - מראשי כולל חזון איש והוגה דעות. | ||
* [[הרב בנימין מנדלזון]] | * [[הרב אריה פומרנצ'יק]] - בעל "יהגה אריה", "תורת זרעים" ו"עמק ברכה". | ||
* [[הרב מאיר צבי ברגמן]] | * [[הרב בנימין מנדלזון]] - רב מושב קוממיות. הרב מנדלזון התייעץ רבות עם החזון איש בענייני מצוות התלויות בארץ. | ||
* [[הרב מיכל יהודה ליפקוביץ]] | * [[הרב מאיר צבי ברגמן]] - ראש ישיבת רשב"י וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. התגורר בביתו במשך שנתיים, ואף למד עמו בחברותא. | ||
* [[הרב | * [[הרב מיכל יהודה ליפקוביץ]] - ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי. בעל "מנחת יהודה". החסון אף שידך בין הרב ליפקוביץ לרעייתו. | ||
* [[הרב | * [[הרב שמואל הלוי וואזנר]]- ארב שכונת זכרון מאיר בבני ברק וראש [[ישיבת חכמי לובלין]]. בעל שו"ת "שבט הלוי" ומגדולי הפסוקים בדורנו. | ||
* [[הרב | * [[הרב שריה דבליצקי]]- רב מקובל וחוקר בבני ברק. | ||
* [[הרב | * [[הרב דב צבי קלרנשטיין]] - ראש [[ישיבת גרודנא]] באשדוד. | ||
* הרב | * [[הרב יהודה שפירא]] - מראשי כולל חזון איש. | ||
* [[הרב נתן שולמן]] - ראש [[ישיבת סלבודקה]] בבני ברק. | |||
* | * [[הרב שרגא פייבל שטיינברג]] - ראש ישיבת תפארת ציון. | ||
* הרב פנחס שרייבר - ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, אב"ד באשדוד וממייסדי בית הדין שארית ישראל. | |||
* הרב אברהם חיים ברים - ראש הישיבות: אוהל יעקב, לפלגות ראובן, סקווירא, פרשבורג ומשכן יוסף. | |||
* הרב אליעזר פלצינסקי - ראש הישיבת בית אריה, [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] (בכפר חב"ד ובלוד), [[ישיבת הנגב|הנגב]] (עזתה) וכולל הרבנים בגייטסהד שבאנגליה. מחבר "שלום יהודה". | |||
* הרב אברהם יעקב ויינר - מחבר ספרי "שארית יעקב". גיסו של אחיין החזון-איש, הרב חיים שאול גריינימן. | |||
* הרב רפאל הלפרין עסקן ציבור ואיש עסקים חרדי. מחבר הספר "במחיצת החזון איש" ו"האנציקלופדיה לבית ישראל". בנו של העסקן והנדבון יעקב הלפרין, שהיה ממקורבי החזון איש. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''חזון איש''' על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]]. | * '''[[חזון איש (ספר)|חזון איש]]''' על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]]. | ||
* '''[[אמונה ובטחון (חזון איש)|אמונה ובטחון]]'''. | * '''[[אמונה ובטחון (חזון איש)|חזון איש על ענייני אמונה ובטחון]]''' (מוכר בעיקר בשם '''אמונה ובטחון לחזון איש''')- פרקים בענייני אמונה. | ||
* '''קובץ אגרות''' | * '''קובץ אגרות'''- שלושה כרכים. | ||
* גליונות על [[חידושי רבינו חיים הלוי]] | * "גליונות" על ספר [[חידושי רבינו חיים הלוי]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב | * הרב שלמה כהן (עורך), '''פאר הדור''' - חמישה כרכים. | ||
* הרב | * הרב צבי יברוב, '''מעשה איש''' - שבעה כרכים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51554&pgnum=1 ח"א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51555&pgnum=1 ח"ב]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51556&pgnum=1 ח"ג]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51557&pgnum=1 ח"ד]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51558&pgnum=1 ח"ה]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52890&pgnum=1 ח"ו]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51559&pgnum=1 ח"ז]). | ||
* הרב רפאל הלפרין, '''במחיצת החזון אי"ש''', בני ברק תשנ"א | * הרב רפאל הלפרין, '''במחיצת החזון אי"ש''', בני ברק תשנ"א. | ||
* אהרן סורסקי, '''החזון איש בדורותיו''', בני ברק תשמ"ד | * אהרן סורסקי, '''החזון איש בדורותיו''', בני ברק תשמ"ד. | ||
* חיים עמנואל קוליץ, '''החוזה מליטא''', ירושלים, תשנ"א | * חיים עמנואל קוליץ (קולידצקי), '''החוזה מליטא''', ירושלים, תשנ"א. | ||
* בנימין בראון, '''החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית''', הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"א | * בנימין בראון, '''החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית''', הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"א. | ||
* [[הרב קלמן כהנא]], '''האי"ש וחזונו''', ירושלים תשט"ו. תל אביב תשכ"ד. | |||
* [[הרב שלמה יוסף זוין]], '''אישים ושיטות''' הוצאת קול מבשר, ירושלים תשס"ו, עמ' רצ-שט. | |||
* '''דגלנו''' - בטאון הסתדרות הנוער האגודתי בארץ ישראל, גליון ב'. | |||
* יצחק גרשטנקורן, '''חזון איש: זיין ירושה פיר בני ברק''' (ביידיש), בני ברק תשי"ד. | |||
* גילה מס, '''לאורו''', הוצאת תפארת, ירושלים תשע"ג. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קרליץ אברהם ישעיהו}} | {{מיון רגיל:קרליץ אברהם ישעיהו}} | ||