רבי אברהם אבן דאוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון קישור פנימי פגום
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תיקון קישור פנימי פגום) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד. | ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד. | ||
==חיבורו הפילוסופי== | ==חיבורו הפילוסופי== | ||
חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה | חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה אבן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]]. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4885|מספר שנים=73}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4885|מספר שנים=73}} | ||