פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יג יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
זה שאמרו בגרושה, יש מי שאומר דדוקא שהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה, אבל קודם הזמן הזה לא, דהא אי בעיא לא תניק ליה כלל, ואפילו בשכר (רשב"א). ויש מי שאומר דאשה שמת בעלה והניחה מעוברת וילדה ולא הניקה את בנה, צריכה להמתין כ"ד חדש, ומשמע מדבריו דהוא הדין לגרושה (ריב"ש).
נתנה למינקת קודם שהתינוק הכירה:
שו"ת רשב"א: אלמנה כופים להניק גם קודם שהכירה ולפיכך אפילו אם נתנה למינקת קודם שהכירה צריכה להמתין עד כ"ד חודש, אולם גרושה אין כופים קודם שהכירה, ולכן אם נתנה למינקת אינה צריכה להמתין[1].
ריב"ש: גם גרושה קודם שהכירה צריכה להמתין, ולא חילקו.
ב"י: ראיתי מורים כרשב"א ולא מחיתי כיוון שיש להם אילן גדול לסמוך עליו. ובשו"ע כתב יש מי שאומר כרשב"א ויש מי שאומר כריב"ש.
ב"ח: פוסק כרשב"א במקרה שאינה רוצה להניק.
ט"ז: לכתחילה אין להורות כרשב"א ורק בדיעבד אם נישאת לא תצא. הבין שהרשב"א הולך בשיטת ר' שמשון שלא נפסק כמותה לעיל בסע' יא. ראה בהרחבה בסיכום הב"ש.
ב"ש: הביא גם את הכרעת הב"ח וגם את הכרעת הט"ז. ונראה שנוטה להכרעת הט"ז, שכן לדעתו התוס' והרא"ש חולקים על הרשב"א. עיין בסיכום לסע' יא לגבי מחלוקת ר' שמשון ור"ת אם גרושה צריכה להמתין. הב"ש כאן מסתפק אם נחלקו בלא הכירה התינוק אך בהכירה מודה ר' שמשון שצריכה להמתין, וא"כ הרשב"א כאן הוא כדעת ר' שמשון והתוס' והרא"ש חלוקים עליו, או שנחלקו בהכירה וא"כ יתכן שיודו לרשב"א בלא הכירה, וכן הבין מהר"י מינץ. ומסיק שמ"מ התוס' והרא"ש אוסרים גם בלא הכירה[2], שהרי ראייתם היתה מכך ששנינו סתם מינקת ולא חילקנו בין אלמנה לגרושה, וא"כ ה"ה גם בהכירה כמו שבאלמנה אין חילוק. אולם יש להעיר על דבריו שהרשב"א גם חלק על ר' שמשון ואף הביא כדברי התוס' את הראיה מכך ששנינו סתם מינקת, ובכל זאת כתב שכל זה במכירה אך באינה מכירה גרושה לא צריכה להמתין.
אלמנה שאינה משועבדת: כגון עשירה או שאמרה איני ניזונת ואיני עושה.
אמונת שמואל: דינה כגרושה שאם נתנה למינקת קודם שהכירה אינה צריכה להמתין.
ב"ש,נו"ב: צריכה להמתין. הב"ש חילק שדוקא בגרושה היקל הרשב"א משום שקודם שהכירה לעולם אינה חייבת להניק ואין שם מניקה עליה משא"כ באלמנה. עוד חילק, שבגרושה אביה קיים ויכול למסמס ביצים עבור התינוק. והוכיח דבריו מכך שהגמ' התירה לאלמנות של דבי ריש גלותא רק מטעם שהיו מפורסמים ולא מטעם שהיו עשירים. הב"ש הביא בסוף דבריו את דברי הט"ז שבדיעבד אם נישאת לא תצא כי יש לסמוך על הרשב"א, אך קשה כי הט"ז עסק בגרושה ולא באלמנה ובכך גם שייך טעמו שיש לסמוך על הרשב"א. ולפיכך איני יודע אם כוונת הב"ש להקל בדיעבד אף בדין שלנו או שנשתרבבו הדברים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.