פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז מד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז מד

סעיף מד[עריכה]

באה ואמרה: מת בעלי, התירוני לינשא ותנו לי את כתובתי, מתירין אותה לינשא ונותנים לה כתובתה, מפני שעיקר דבריה על עסקי הנשואין באה. אבל אם באה ואמרה: תנו לי כתובתי והתירוני לינשא, מתירין אותה ואין נותנים לה כתובה, ואם תפסה אין מוציאין מידה (רמב"ם). ויש מי שאומר דבין בזו ובין בזו אין מתירין אותה, כיון שהזכירה כתובה (רא"ש).

תובעת גם להינשא וגם כתובה:

יבמות קיז,א: איבעיא להו: התירוני להנשא ותנו לי כתובתי, מהו? כיון דאמרה כתובתה - אדעתא דכתובה אתאי, או דלמא כל מילי דאית ליה לאיניש אמר להו לבי דינא? [גי' רי"ף: ואת"ל כל מילי דאית ליה לאיניש אמר להו לבי דינא], תנו לי כתובתי והתירוני להנשא, מהו? הכא ודאי אדעתא דכתובה אתאי, או דלמא הואיל דלא ידעה במאי משתריא? תיקו.

רי"ף: בספק הראשון שקודם ביקשה להינשא נאמנת להינשא ולכתובה (כי הלכה בכל מקום כאת"ל), ובספק השני אינה נאמנת מספק.

רא"ש: שני הספקות לא נפשטו (ב"י – לא גרס את"ל^[1]). טור – ולא תינשא משום שזהו ספק דאורייתא.

רמב"ם: בספק הראשון שקודם ביקשה להינשא נאמנת (כאת"ל), ובשני מותרת להינשא ולא נוטלת כתובה.

ב"י: הרמב"ם סובר שמעיקר הדין ודאי נאמנת משום דייקא או עבידא לגלויי והספק הוא אם יש להחמיר מדרבנן, וספק דרבנן לקולא ולענין כתובה המע"ה. הב"ש הקשה מדוע בע"א במלחמה לא פסק שדייקא והספק רק מדרבנן אלא אסר להינשא לכתחילה.

ב"ש: הרמב"ם סובר שלהינשא ודאי מותרת כי אינה חשודה להינשא באיסור, וספק הגמ' הוא רק לגבי הכתובה שמא אומרת שמת רק כדי ליטול כתובה ואין בכוונתה להינשא, ובספק המע"ה.

שו"ע: סתם כרמב"ם ויש מי שאומר כרא"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]