פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כב ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כב ו

סעיף ו[עריכה]

נשים הרבה עם אנשים הרבהא, אין חוששין ליחוד (רמב"ם). היו האנשים מבחוץ והנשים מבפנים, או אנשים מבפנים והנשים מבחוץ, ופירשה אשהב לבין האנשים או איש אחד לבין הנשים, אסורים משום ייחוד (קידושין פא,א ע"פ רמב"ם).

א. נשים הרבה עם אנשים הרבה:

רמב"ם,שו"ע: אין חוששים ליחוד.

ח"מ: מסתפק אם שני אנשים ושתי נשים נחשב הרבה או שצריך שלושה ושלוש.

ב"ש: צריך שלוש נשים. וכן הברכי יוסף כתב שצריך שלושה ושלוש. הרמב"ם והשו"ע כתבו בסע' הקודם שלא תתייחד אשה אחת אפילו עם הרבה אנשים אא"כ אשתו של אחד מהם שם, ואם מספיק שתי נשים והרבה אנשים לא צריך דוקא את אשתו אלא מספיק כל אשה אחרת.

כשהאנשים פרוצים: ח"מ – לשיטת רש"י שסתם אנשים כשרים, בפרוצים אסור אפילו הרבה אנשים עם הרבה נשים. וסיים שלפי"ז אין נפק"מ בסעיפנו אלא לדעת הרמב"ם[1].

ב. כשלא פירשה אשה: גמרא: אנשים מבחוץ ונשים מבפנים אין חוששין משום ייחוד, אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום ייחוד.

רמב"ם,שו"ע: מדובר שפירשה אשה לבין האנשים ולכן יש איסור יחוד, אך אם לא פירשה מותר.

רש"י: מדובר שלא פירשה, ובכל זאת אסור שמא תפרוש.

כמבואר בסיכום לסע' הקודם, לדעת הרמב"ם מדובר כאן בסתם אנשים; לדעת רש"י בעסקו עם נשים; ולדעת התוס' בפרוצים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בפשטות משמע מלשונו שלדעת הרמב"ם אין חילוק בין סתם אנשים לפרוצים ואף בפרוצים מותר הרבה אנשים עם הרבה נשים, אמנם מסברא נראה בכוונתו שודאי גם לדעת הרמב"ם בפרוצים ידועים אסור אפילו בכך, אלא ר"ל שלרמב"ם יש נפק"מ מסעיפנו לסתם אנשים.