פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
גזל את האשה או גנבה או חמסה, וחזר וקידשה בגזל או בגניבה ובחמס שלה, ואמר לה: הרי את מקודשת לי בו, אם לא קדם ביניהם שדוכים ונטלה ושתקה, אינה מקודשת. אבל אם שידך תחלה, (דהיינו שנתרצית לישא אותו, אע"פ שלא היו שוין בנתינת הנדוניא) (הגהות אלפסי פ"ק דקדושין), או אפילו לא שידך תחלה וכשאמר לה: התקדשי לי בזה ונתנו בידה אמרה: הן, הרי זו מקודשת (וצריך לשלם לה גזילותיהא) (הר"ן פ"ב דקדושין). אבל אם אחר שבא לידה אמר: התקדשי לי בו, אע"פ שאמרה: הן, אינה מקודשת, אע"פ ששידך תחלה (קידושין יג,א). (ואינה נאמנת לומר שבתחלה קבלה לשם קדושין) (כ"כ הר"ן בשם הרשב"א והב"י הביאו).
קידושין יג,א: ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי, אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה, אמרה ליה: הבה ניהלי, אמר לה: אי יהיבנא ליך מיקדשת לי? שקלתיה ואישתיקה; ואמר ר"נ, יכולה למימר: אין שקלי, ודידי שקלי. איתיביה רבא לר"נ: קידשה בגזל ובחמס ובגניבה, או שחטף סלע מידה וקדשה - מקודשת! התם בדשדיך.
לאחר יאוש+שינוי מעשה: ח"מ,ב"ש – הפך לחוב רגיל ולכן מקודשת. כמבואר בסיכום לסעיף הקודם, לדעת הב"ח והח"מ כך הדין גם במעות לאחר יאוש (אף שאין שינוי מעשה) ואילו הב"ש הסתפק בכך.
א. לשלם לה: קה"י – הרשב"א ושאר הקדמונים חולקים וסוברים שכיוון שנתרצתה ודאי כוונתה למחול על השבת הגזל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.