פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לא ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לא ד

סעיף ד[עריכה]

הא דאמרינן שהיא מקודשת מספק שמא דבר זה שוה פרוטה במקום אחר, צריכה גט להתירה לעלמא. ואם רוצה לקיימה, צריכה קדושין אחרים^א (טור). ואם קדשה אחר קדושין גמורים, יגרש ראשון ונושא שני; אבל לא יגרש שני וישא ראשון^ב (טור מגיטין פט,ב). הגה: ודוקא שלא בא עליה השני קודם גרושין, אבל בא עליה הרי נאסרה לראשון, (מרדכי פ"ק דקדושין). וכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל (ועיין לקמן סי' מ"ו סעיף ה'). וי"א שאם ילדה משני ולא גירש ראשון, הולד כשר^ג (רמ"ה).

א. כשידוע ששוו"פ במדי: ב"ש: מסתפק אם גם בכך צריכה קידושין אחרים, כיוון שלרוב הפוסקים מקודשת רק מדרבנן, או שאינה צריכה כמו בקידושי קטן שתופסים רק מדרבנן ובכל זאת כשגדל אינו צריך לקדש שוב אלא בביאה יכוון לשם קידושין^[1].

ב"ח: אינה צריכה, כמו בקטן.

ב. טושו"ע: לא יגרש שני וישא ראשון.

ב"ש: כתב בסי' י,ב שהנשואה לחרש ולא גירשה ונישאה לפיקח מותרת לחרש ולא חוששים שיאמרו שגירשה והריהו מחזיר גרושתו, כיוון שנישואיו רק מדרבנן, וא"כ אינו עובר מדאורייתא על מחזיר גרושתו. וביאר שכאן בכל זאת אסורה לראשון כי החשש הוא שמא יעשו כן במדי ושם הקידושין מדאורייתא.

מהריק"ש,רעק"א: דוקא בחרש שאינו בר קידושי דאורייתא חוזרת אליו אך כאן שהוא בר קידושי דאורייתא אלא שקידש קידושי דרבנן אינה חוזרת לראשון. רעק"א מוסיף שכך מדוייק מלשון הח"מ בסי' י.

ג. הולד: רמ"ה: כשר. הח"מ מקשה שבגמרא נאמר שרבנן פרשו מינייהו, ומתרץ שהחמירו על עצמם.

רא"ש ברמב"ם: לדעתו שאם ידוע ששוו"פ במדי הריהי מקודשת מהתורה הוא ודאי ממזר. במקרה שלא ידוע אם שווה פרוטה לדעת הח"מ בדעתו הוי ספק ממזר ואילו הב"ש כתב שהולד כשר משום שבעת הקידושין לא היה ידוע לעדים וא"כ אין עדי קידושין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]