פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לא ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לא ט

סעיף ט[עריכה]

קדשה בכסף פחות משוה פרוטה, אע"פ ששלח לה סבלונות אחר כך, אין חוששין ששלח אותן סבלונות לשם קדושיןא (משנה קידושין נ,א). אבל אם קדשה בפחות משוה פרוטה, ואח"כ בא עליה סתם בפני עדים, צריכה גט, שודאי בעל לשם קידושיןב (כתובות עד,א). הגה: ה"ה קטן שקידש ונתגדל אצלה, צריכה גט, דודאי בעל כשהגדיל לשם קדושין (טור סי' מ"ג ותשובת הרא"ש כלל ל"ה). ודוקא בכהאי גוונא, שכל אדם יודע דאין קדושי קטן או בפחות מפרוטה כלום, ולכן בעל לשם קדושין. אבל במקום דאיכא למיטעי, צריך קידושין אחרים. (תשובת מיימוני סוף נשים כמו שנתבאר סי' זה סעיף ד').

א. סבלונות: ב"ש – דוקא אם בא עליה אומרים שבא לשם קידושין כדי שלא יבוא עליה בזנות, משא"כ בנתינת סבלונות.

ב. בעל לאחר קידושין בפחות משוו"פ:

רי"ף,שו"ע: ודאי בעל לשם קידושין. הרמב"ם לדעת המ"מ והר"ן סובר כרי"ף ולדעת הב"י סובר שהיא ספק מקודשת.

ר"ן בשם י"א,ב"ש: ספק.

רמ"א: כאן כתב כשו"ע שמקודשת ודאי, ואילו בסי' כח,טז משמע מדבריו שזהו ספק. הב"ש התקשה מדוע הרמ"א כאן כותב שה"ה קטן, הרי בקטן ודאי בועל לשם קידושין (כתובות מג,ב; שו"ע מג,א) ומשמע שסובר שה"ה לאחר קידושין בפחות משוו"פ וא"כ קשה מדבריו בסי' כח,טז.

דר עימה כדרך איש עם אשתו: רא"ה: נחשב כעדי יחוד ומקודשת.

ריב"ש: בסי' קצג הביא דברי הרא"ה ואילו בסי' ו חלק וכתב שכל הראשונים כתבו שצריך עדי יחוד.

תשו' מיימון,ח"מ: מסתפקים בכך. הב"ש הביא דברי כולם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.