פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לה ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לה ג

סעיף ג[עריכה]

א"צ עדים במינוי האיש שליח לקדש לו אשה, רק שהשליח והמשלח מודים בדבר (רמב"ם,רשב"א,רא"ש). (ולא מקרי הודה, רק אם הודה בפני עדים כדרך הודאהא) (ריב"ש סי' קצ"ג). אבל בשליחות האשה שהיא עושה שליח לקבל קדושין, צריך שיהיה בעדים (רמב"ם,רשב"א). וי"א שגם בשליחות האיש צריך עדים (ראב"ד,ר"ן). הגה: וי"א דאף בשליחות האשה בלא עדים יש להחמיר (טור בשם הרא"ש). ואם לא היו עדים אצל הקדושיןב, והאשה והשליח אומרים שנתקדשה כראוי, ובא אחר וקדשה, צריכה גטג (ריב"ש סימן פ"ב). ואם אין עדים בדבר, והמשלח כופר שעשאו שליח, י"א דהוי ספק מקודשת (מרדכי פרק האיש מקדש), וי"א דאינה מקודשת כלל (ראבי"ה ור"י מינץ), וכן נראה עיקרד.

עדים במינוי שליח הקידושין:

משנה גיטין סג,ב: האשה שאמרה התקבל לי גיטי - צריכה שתי כיתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה, ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע. לגבי איש הממנה שליח הולכה בגט, לדעת הרמב"ם אינו צריך ולדעת הרא"ש צריך. השו"ע קמא,יא פסק סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

רמב"ם,רשב"א: כמו שבגירושין האשה צריכה עדים במינוי שליח הקבלה והבעל לא צריך במינוי שליח ההולכה כך בקידושין האשה צריכה והבעל לא.

ראב"ד,ר"ן: גם הבעל צריך. הראב"ד עצמו סובר שגם בגירושין גם הבעל צריך, ומ"מ דחה את לימודו של הרמב"ם מגירושין שדוקא שם יש מקום לחלק בין הבעל לאשה משום שביד שליח הבעל יש גט ולכן נאמן ולא זקוק לעדים. הב"ש למד מדחייתו שעקרונית סובר חילוק זה ולכן בקידושי שטר אכן לא צריך הבעל למנות בעדים הואיל והשטר יוצא תחת ידי השליח, אלא שבגירושין מחמירים ולא מועיל טעם זה משום שגירושין באים להתירה.

רא"ש: הבעל אינו צריך בקידושין ואף לגבי האשה יש להסתפק שמא דוקא בגיטין צריכה. לגבי הבעל הוכיח זאת מהדין בקידושין מה,א המובא בסע' הבא שחוששים שגילה דעתו שרוצה שאביו יקדשה עבורו ובכך מספיק, ועיין בסיכום לסע' הבא שהח"מ והב"ש הסבירו שלראב"ד מדובר שגילה דעתו בפני עדים.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כראב"ד.

רמ"א: כרא"ש שאף באשה יש לחוש שמא לא צריך.

א. השליח והבעל מודים:

ריב"ש: בשליחות האשה צריך עדות ולכן לא מספיק הודאת המשלח, וכל שכן כשלא אמר אתם עדי שאין זו הודאה.

רמ"א,ב"ש: למדו מהריב"ש שבשליח הולכה שמועילה הודאה צריך דוקא בדרך הודאה.

ח"מ: מספיק שלא יאמר הדברים כמשחק או לשום אמתלא אך אין צריך בדרך הודאה גמורה. הריב"ש עסק בשליח קבלה ואין ללמוד מכך לשליח הולכה.

ב. אצל הקידושין: ח"מ – צ"ל "לא היו עדי הקידושין בפנינו", שהרי אם לא היו כלל ודאי שהקידושין אינם תופסים.

ג. השליח והאשה מודים: ריב"ש,רמ"א: אם אחר קידשה צריכה ממנו גט.

קשה – מדוע אינה נאמנת כמו באשה הבאה עם בעלה ממד"ה?

ח"מ: משום שכאן גם היא אינה יודעת בבירור שהבעל שלחו. לפי"ז אם יודעת ששלחו בעדים אינה צריכה גט.

ב"ש: שם נאמנים רק מכח שמוחזקים כנשואים, וכאן אע"פ שיש חזקה ששליח עושה שליחותו זוהי חזקה הנאמרת רק לחומרא, ואין מדמים החזקות זו לזו. לכן גם אם יודעת ששלחו בעדים אינה נאמנת וצריכה גט.

ד. המשלח כופר: מרדכי: ספק מקודשת. לדעת הח"מ רק האשה נאסרת בקרובי הבעל משום שמסופקת בעצמה אך הבעל שמכחיש את העד אינו נאסר בקרובותיה משום שעד אחד בהכחשה אינו כלום, אך לדעת הב"ש כיוון שסוף סוף כופים אותו לתת לה גט אי אפשר להתיר לו קרובותיה, והוסיף שאולי גם הח"מ עסק דוקא במקרה שלא הספיק לתת לה גט ומתה.

ר"י מינץ,רמ"א: אינה מקודשת כלל. הרמ"א הוכיח שכן דעת הראבי"ה, והח"מ והב"ש חלקו על הוכחתו.

ח"מ,ב"ש: הכרעת הרמ"א לקולא צ"ע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.