פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לח כד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לח כד

סעיף כד[עריכה]

ע"מ שאני עשיר, ונמצא עני, או עני ונמצא עשיר; על מנת שאני כהן ונמצא לוי, או לוי ונמצא כהן; נתין ונמצא ממזר, או ממזר ונמצא נתין; בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר; ע"מ שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב; ע"מ שיש לי שפחה או בת גדולה או אופה, ואין לו; ע"מ שאין לו ויש לו; ע"מ שיש לו אשה ובנים ואין לו; ע"מ שאין לו ויש לו; בכל אלו, או שאמר: התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, או דבש ונמצא מים (קידושין מח,ב-מט,ב) כגון שהיה מכוסה ולא הכירה בו עד אחר כךא (שו"ת רשב"א), בכל אלו והדומה להם, אפילו אמרה: בלבי היה להתקדש לו אפילו לא יתקיים התנאי, אינה מקודשת, לא שנא אם קבלה היא הקדושין, לא שנא אמרה לשליח לקבלם בתנאי ושינה השליח. וכן אם הטעתו, אפילו אמר: בלבי היה לקדשה אף על פי שהטעני, אינה מקודשת (קידושין מח,ב-מט,ב). הגה: אא"כ אמרה כן בפירוש בשעת הקדושין ושמע הבעל ושתק (טור). וכן אם היא הטעתו (ואמר בפירוש: ואע"פ שלא יהיה כן), קדושיו קדושין. אבל אם כנסה סתם ואמר: כסבור הייתי שהיא כהנת, והיא לויה, או לויה והיא כהנת, עשירה והיא עניה, עניה והיא עשירה, הרי זו מקודשת (משנה קידושין סב,א).

שינויים שאין בהם קפידא: ירושלמי,ב"ש – מקודשת. בכל השינויים כאן יש צד של קפידא. הב"ש התקשה איזו קפידא יש בסע' לג כשקידש ע"מ ששמו יוסף ונמצא שמו אחר.

דינר כסף ונמצא זהב: ב"ש – דברי התוס', שהוי קפידא דוקא אם צריכה את הכסף עבור תכשיט, הם דוקא לשיטת ר"ש שאם משובח יותר מקודשת משום שמראה מקום הוא לה, אך להלכה שפוסקים כת"ק, אף כשאינה צריכה לתכשיט אומרים שיש שנח להן בכסף. אמנם אם אמר בדינר אחד ונמצאו שניים מקודשת, וכן כתב הש"ג.

א. הכירה שהחפץ שונה: שו"ת רשב"א,שו"ע: מקודשת. כגון נתן כוס ואמר הרי את מקודשת בטבעת או שאמר דבש ונתן מים בלי לכסותם.

שו"ת רשב"א,ב"ש: אך נכון לקדש אותה מחדש, שלא יבוא לידי קלקול.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.