פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לט ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לט ד

סעיף ד[עריכה]

ומה הן המומין הפוסלים בנשים, כל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים (משנה כתובות עב,ב), ויותר עליהם בנשים ריח רע וזיעה וריח הפה (וי"א דאף ריח החוטם) (מרדכי בשם הר"ם), וקול עבה, ודדיה גסים מחברותיה טפח, וטפח בין דד לדד, ונשיכת כלב ונעשה המקום צלקת, ושומא שעל הפדחת, אפילו היתה קטנה ביותר ואע"פ שאין בה שיער, וזו היא השומא שיתירה אשה על הכהנים, והוא שעומדת תחת כיפה שבראשה, פעמים נראית ופעמים אינה נראית, שאם תמיד נראית, הרי ראה ונתפייס, ואם תמיד אינה נראית, אינו מום (עה,א). הגה: ואם יש מרחץ בעיר, אפילו מומין שבסתר אין מבטלים. במה דברים אמורים, כשדרך הבנות לילך למרחץ בגלוי, אבל במקום שאין הבנות הולכות למרחץ, רק בלילה ובהחבא, אפילו מומין שבגלוי מבטלין. נכפה, אם הוא לזמן קבוע, הוי מום שבסתר; ואם אינו לזמן קבוע, הוי מום שבגלוי. ועיין לקמן סי' קי"ז עוד מדיני מומין. י"א דנכפה וריח הפה אין חילוק בין מרחץ בעיר, או לא (רבי ירוחם נתיב כ"ג).

משתנת ומצורעת: תשב"ץ: משתנת אינו מום. רשב"ש – וכן מצורעת. אין לדמות לזיעה המצויה בכל שעה ואף בשעת תשמיש, כי האשה אינה משועבדת לישון עימו במיטה כל הלילה אלא רק לשעת תשמיש ואז יכולה להתנקות.

ב"י: נחשב מום. גם זיעה אפשר לנקות בשעת תשמיש ובכל זאת הוי מום.

ד"מ: הסתפק. אף שאינה משועבדת לישון עימו כל הלילה יתכן שנחשב כנדר שבינו לבינה ומבטל קידושין, או שנדר שבינו לבינה מבטל דוקא בדבר שמשועבדת לו. הרמ"א בסי' קיז,ה פסק לענין כתובה שהוי מום.

ט"ז: צריך לתת לה כתובה אך יכול לגרשה בעל כרחה גם בזה"ז למרות חדר"ג.

ב"ש: הביא כל הדעות.

באר שבע,ב"ש – איש המשתין במיטה אינו מום.

שומא גדולה או שיש בה שיער: רמב"ם: הוי מום רק בפנים.

טור: בכל מקום בגוף.

ח"מ,ב"ש: הביאו שתי הדעות.

מומים שבגלוי בקידושין: מרדכי^[1],הגה"א,רמב"ם,ח"מ,ב"ש – מבטלים קידושין. דוקא בנישואין חזקה שראה את המומים קודם שנשאה וכן בדיקת מרחץ שייכת דוקא קודם נישואין.

כשיש ויכוח מתי נולדו:

טור: אינה מקודשת, כי גם לענין ביטול קידושין אומרים כאן נמצא כאן היה. הב"ח והח"מ כתבו שאף כוונת הטור היא רק לענין כתובה והב"ש דחה. ב"ש – אם נמצאו לאחר הנישואין אף לדעת הטור צריך גט, שמא בעת הבעילה מחל התנאי.

בה"ב,ח"מ: צריכה גט. רק לענין כתובה אומרים כנכ"ה ולא לבטל קידושין. ב"ש – וכן בביטול שידוכין פטור מהקנס, כמו שפטורים מכתובה.

ב"ש: תלוי במחל' בסי' קיז אם אומרים כנכ"ה נגד טענת ברי. לדעת התוס' והרא"ש שאומרים גם כאן אומרים ואינה מקודשת, ואילו לדעת הרמב"ן והרשב"א שלא אומרים היא מקודשת. עוד כתב, שאין להצריכה גט מטעם שוויה אנפשה משום שכנגד כך אומרים כנכ"ה, אך במחצית השקל כתב שכל המפרשים תמהו, שהרי שוויה אנפשה אוסר אף כנגד חזקות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]