פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ל ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
היתה עומדת בסימטא או בצידי רשות הרבים, וזרקם לתוך ארבע אמותיה, מקודשת. ואם נשארו תוך ד' אמותיו, אינה מקודשת, אפילו נכנסה היא לתוך ד' אמותיו, כיון שקדם הוא לתוכם זכה בהם והם שלו (גיטין עח,א).
ד' אמות: ח"מ,ב"ש – זוהי תקנת חכמים ולכן תוקף הקידושין מדאורייתא תלוי במחלוקת אם קנין דרבנן מועיל לדאורייתא.
ד"א ברה"ר: רשב"א,ב"ש ברמב"ם ובטושו"ע קלט: בגט תיקנו גם ברה"ר משום תקנת עגונות.
טושו"ע כאן: בקידושין לא תיקנו ברה"ר.
ב"ש: בקידושין היא ספק מקודשת. שמא מקישים קידושין לגירושין וגם בכך תיקנו למרות שלא שייך הטעם של עגונות. עוד הביא, שלדעת הגמ"ר והגה"מ כשדעת אחרת מקנה תיקנו גם ברה"ר, אך הרמב"ם והשו"ע רמג לא חילקו.
ד"א כששניהם יכולים לשמור: התוס' כתבו שמועיל לקידושין וגירושין והרמב"ם כתב שמחמירים בגירושין מדרבנן, וכתב הב"ש שיודה בקידושין, ע"פ דברי הר"ן שכל שהגט כשר מדאורייתא ופסול מדרבנן בקידושין מקודשת לגמרי. בכך ביאר גם את הדין בסע' הבא שמקודשת גם אם בא אחריה לתוך ד' אמותיה, ואע"פ שבגיטין פסול, הואיל ונפסל רק מחמת חומרא – בקידושין כשר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.