פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ל ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם, וזרק לה קידושין קרוב לו, אינה מקודשת. קרוב לה, הרי זו מקודשת. מחצה למחצה, או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב להא, ואבדו קודם שיגיעו לידה, הרי זו ספק מקודשת. כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה, כל שהוא יכול לשמור אותם והיא אינה יכולה, זהו קרוב לו. היא יכולה לשמור אותם והוא אינו יכול, זה הוא קרוב לה. שניהם יכולים לשמור אותם, או שניהם אינם יכולים לשמור, זהו מחצה למחצה (גיטין עא,ב).
ספק למי קרוב: גמרא,שו"ע: ספק מקודשת.
מהר"ם,מרדכי,ב"ש: דוקא כשיש שתי כיתי עדים המחולקים למי היה קרוב, אך אם היה לעדים ספק אין חשש קידושין כיוון שנחשב כקידושין ללא עדים.
נתיבות: מקשה מדוע בכל ספק קידושין לא אומרים שאינה מקודשת, ומיישבם שדוקא בדבר שיכלו לראות כולו וראו חלקו הוי חצי דבר ואינה עדות, משא"כ כשלא יכלו לראות הכל כגון אם שווה פרוטה במדי, שאז העדות טובה והיא ספק מקודשת[1].
רשב"א,ריטב"א: גם בספק לעדים היא ספק מקודשת. הו"ד ברעק"א.
פנ"י,שער המלך: דברי הב"ש לאו מילתא פסיקתא הם שכן רבים חולקים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ צ"ע מהב"ש בסימן לא,ג שכתב בדעת הר"ן – הסובר שאם ודאי שוו"פ במדי היא ודאי מקודשת – שמדובר שהעדים ידעו ששוו"פ במדי אך אם הם מסופקים אינה מקודשת אלא יש רק חשש קידושין מדרבנן, וכן בדעת הרמב"ם שם כתב שאין בניה מאחר ממזרים. משמע שגם לגבי מדי נצרכת ידיעה של העדים.