פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סא ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
כשר הדבר שלא תנשא עד שתטהר (ר"ן). ועכשיו המנהג שלא לדקדק, ואין ממתינין; ומכל מקום טוב להודיע לחתן תחלה שהיא נדה) (מרדכי פרק אע"פ בשם ר"י).
עיין בסיכום בסעיף הקודם על "חופת נידה".
נתינת הטבעת: מהרי"ל: בחופת נידה אינו נוגע בה אלא מניח לטבעת ליפול באצבעה.
באר היטב,יבי"א[1]: מנהגנו שהחתן עצמו נותן באצבעה, לפי שלפני שמקדשה אינה אשתו ולא נוהגים בהם איסורי הרחקה, ומיד לאחר שמקדשה שוב לא נוגע בה. וכן משמע בכנה"ג שכתב שנוהגים היום להשיא בלי להודיע לחתן שהכלה נידה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ חלק ה אה"ע י