פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סד ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סד ג

סעיף ג[עריכה]

י"א שאין נושאין נשים לא בערב שבת ולא באחד בשבת, גזירה שמא יבא לידי חלול שבת בתיקון הסעודה (רמב"ם). ויש מתירין^א (רא"ש). וכן פשט המנהג לישא נשים בערב שבת (שו"ע), והוא שיטרח בסעודת הנשואין ג' ימים קודם הנשואין^ב. ומקום שאין ב"ד יושבים בו אלא בשני ובחמישי בלבד, בתולה נשאת ביום רביעי, שאם היתה לו טענת בתולים ישכים לב"ד. ומנהג חכמים שהנושא את הבעולה ישאנה בחמישי, כדי שיהיה שמח עמה ג' ימים, חמישי בשבת וערב שבת ושבת, ויוצא למלאכתו יום ראשון (כתובות ג,א). (ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החדש, בעוד שהלבנה במלואה^ג) (נ"י סוף פרק ארבע מיתות) (ועיין בי"ד סי' קע"ט).

במשנה מובאת התקנה לכנוס דוקא ביום רביעי כדי שאם תהיה לו טענת בתולים ישכים למחרת לבי"ד, והרא"ש כתב שהיום שאין זמן קבוע לישיבת בי"ד אפשר להינשא בכל יום מלבד שבת שאסור משום שהריהו כעושה קנין.

א. יום שישי וראשון: כתובות ד,ב: לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצ"ש... גזירה שמא ישחוט בן עוף.

רמב"ם,רמב"ן: אסור. וכתב הרמב"ן שמה שנהגו היום לכנוס בשישי מנהג בורות הוא.

רי"ף,רא"ש,ר"ן: מותר, וכן המנהג. הרי"ף לא הביא דין זה ודייק הר"ן שאינו פוסקו, ומקורם מהגמ' בכתובות ז,א הדנה אם מותר לבעול תחילה בשבת או שאסור משום חובל ומכריעה שמותר, משמע שאינה חוששת לבן עוף. ואף שאין בי"ד יושבים בשבת, תירץ הרא"ש שהיום בכל השבוע אין בתי דין קבועים ומי שיש לו עסק מקבץ שלושה ומסדר בפניהם טענותיו, וזה אפשר לעשות גם בשבת. והר"ן תירץ שבדורות הללו נוהגים לקדש סמוך לנישואין ולכן אין חשש לזינתה תחתיו ולטענת בתולים.

שו"ע: יש אוסרים ויש מתירים וכן פשט המנהג. המרדכי (קכט) כותב שנהגו כן משום תקנת עניים.

ב. טירחה בסעודה: גמרא: בזמן שישבו בי"ד בשני וחמישי תקנו לישא דוקא ברביעי ולא בראשון משום ששקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלושה ימים, ובזמן שבתי דינים קבועים בכל יום יכול לישא בכל יום ובתנאי שטרח בסעודה.

ח"מ: משמע מהגמ' שאם הכלה וקרוביה מוחלים אין להקפיד, וכן המנהג עתה לא להקפיד ג' ימים דוקא.

ג. כשהלבנה במילואה: מקנה – יש לדקדק על דברי הרמ"א באו"ח שנוהגים לא להינשא מי"ז בתמוז, והרי בכל אופן לא נוהגים להינשא אז משום שאין הלבנה במילואה, ויש ליישב ע"פ שו"ת הרמ"א שכשכותב "והעם נהגו" ולא "וכן נוהגים" אין דעתו לפסוק כמנהג.

פני יהושע – תמה שהפוסקים ובפרט הרמ"א לא הזכירו שטוב להינשא ביום ה' משום ברכה וכדברי הברייתא, והעדיפו סימן שלא נזכר בגמ', וסיים שכל הרוצה לקיים דברי חכמים יחוש לכתחילה לטעם של ברכה, וינוחו לו ברכות על ראשו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.