פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סז ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סז ח

סעיף ח[עריכה]

החרשת, אע"פ שיש לה נשואין מדבריהם, לא תקנו לה כתובה ולא מזונות ולא תנאי מתנאי כתובה (יבמות קיג,א); ואם כנס החרשת, ונתפקחה (רמב"ם), או שוטה ונשתפיתא (טור), יש לה כתובהב ותנאי כתובה, וכתובתה מנה (רמב"ם).

מבואר בגמ' שהטעם שלא תיקנו לחרשת הוא כדי שירצו לשאת אותה, ולהפך, לתקן לחרש שיתן כתובה כדי שירצו להינשא לו, אין צורך משום שיותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה להינשא.

א. שוטה ונשתפית: הרמב"ם לא הביא דין זה, וביאר המ"מ שסבר שלא תיקנו נישואין כלל לשוטה, וא"כ צריך לחזור ולקדשה כשנשתפית וממילא ודאי שיש לה כתובה ואין בכך חידוש, אולם הטור והשו"ע הביאו דין זה, וביארו הב"ח והב"ש שכיוון שלקחה בחופה וקידושין לא הויא בעילתו זנות, ואין צריך לחזור ולקדשה[1] (כלומר בכסף, אלא בביאה הראשונה יקדשה, כמבואר בב"ש). והוסיף הב"ש שה"ה בקטן שהגדיל שאינו צריך קידושין אחרים, וכן מוכח בסע' יא, ודוקא בקידושי טעות צריך לקדשה מחדש.

ב. יש לה כתובה: מ"מ,ח"מ – דוקא כשרוצה לקיימה, אך אינו חייב לקיימה אלא יכול לגרשה כעת ללא כתובה. כך הדין אפילו בחרשת, ולגבי שוטה פשוט שאינו חייב לקיימה שהרי הקידושין לא תפסו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. וכתב הב"ש שנראה שהשו"ע לא קיבל את פירושו של המ"מ, משום שלפי"ז לא יובן מדוע הרמב"ם כן כתב דין שוטה ונשתפה וכן קטן שהגדיל, הרי גם במקרים אלו לא תפסו הקידושין וצריך לקדשה מחדש, אלא ודאי צריך לומר שכל אלו אינם צריכים קידושין חדשים אלא יקדשנה בביאה הראשונה. ועוד, בסע' יא נאמר לגבי קטן שהגדיל שאם בא עליה לאחר שהגדיל יש לה עיקר כתובה, וא"כ מוכח שלא חוזר ומקדשה, אחרת לא זקוק עוד לביאה.