פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עד ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נדרה היא שלא תתקשט, או שאמרה: קונם תשמישך עלי אם אתקשט, ושמע ולא היפר לה, יוציא ויתן כתובה (כתובות עא,ב). (ועיין עוד חילוקי דינים אלו ביורה דעה סימן רל"ה).
מיסנא סני:
עיין בסיכום לסימן עב ולסימן עו,יב שלדעת הרמב"ם בנדרה היא וקיים הוא אינו חייב לגרשה אלא רשאי לקיימה (אך אם מגרשה צריך לתת כתובה הואיל ובידו להפר), ואילו שאר הראשונים חולקים, וסוברים כדברי הגמ' שמשום "מיסנא סני לה" חייב לגרשה מיד, ומשמע שכן פסק כאן השו"ע וכן סובר הב"ש סק"ט בדעתו, ואילו הח"מ סקי"ד מדייק מהשו"ע בסע' ד שסובר כרמב"ם, ולפי"ז כוונת השו"ע כאן היא שאם ירצה להוציא יתן כתובה[1]. ביו"ד רלה,ג פסק השו"ע בסתם כשאר הראשונים והוסיף שלרמב"ם רשאי לקיימה.
הפרישה (סי' עד) והש"ך סוברים שרק על נודרת מתשמיש שייכת הסברא "מיסנא סני" וחייב לגרשה מיד, ובכך יישב הפרישה גם את הרמב"ם מהגמ'. לגבי נודרת משאר דברים כתב הפרישה שלא שייכת סברת "מיסנא סני" אולם במקרה שנדרה רק לכל הזמן שהיא תחתיו ולא אחר שתקבל גט, בכל אופן חייב לגרשה מיד. הח"מ בסימן עו,יב כתב שמוכח מהשו"ע שם שעל כל הנדרים שיכול להפר (נדרי נפש ודברים שבינו לבינה) אם קיים צריך להוציא ולתת כתובה[2]. וכן הב"ש הוכיח מהשו"ע כאן שכרך את דין הנודרת ללא תלייה בתשמיש לנודרת ותולה, ובדעת הרמב"ם סובר שאפי' בנודרת מתשמיש לא אומרים "מיסנא סני". הט"ז יישב את הרמב"ם שפסק כמ"ד היא נתנה אצבע בין שיניה, והב"ש דחה שא"כ לא היה לה כתובה.
כשיכולה לסבול: ב"ש – אם נדרה בדבר שיכולה לסבול או את עיקר הנדר או את מה שתלתה בו, לא אומרים מיסנא סני, ואינו חייב לגרשה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.