פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
נדרה שלא תלך לבית אביה, ותלאתו בתשמיש, שאמרה: קונם תשמישך עלי אם אלך לבית אבי, שאם לא תלאתו בתשמיש אלא אמרה: קונם בית אבי עלי, אינו יכול להפר, אלא כיון שתלאתו בתשמיש יכול להפר, וכיון ששמע ולא הפר, יוציא מיד ויתן כתובהא. ואם הוא אומר: קונם תשמישך עלי אם תלכי לבית אביך יותר מחדש, אם הוא דר עמה בעיר, או יותר מרגל אם הוא דר בעיר אחרת, יקיים ז' ימיםב ואז יוציא ויתן כתובה (משנה כתובות עא,ב ע"פ טור).
א. כשהיא נדרה: הב"ש מבאר שמדובר גם כאן בנדרה חודש או רגל כמו בסיפא, וכן העמיד בטור, ואילו הח"מ מדייק מכאן שהשו"ע סובר כרמב"ם שבכל מקרה אין הבעל חייב לגרשה במקרה שהיא נדרה ולא אומרים "מיסנא סני" (ראה בסיכום לסע' ב), והשו"ע כאן לא בא לומר שחייב לגרשה אלא שאם מגרשה חייב כתובה הואיל ובידו להפר, ולפי"ז אין נפק"מ בין יותר מחודש לפחות מחודש.
ב. ז' ימים: עיין בסיכום לסע' א, שלדעת הח"מ הכוונה היא שימתין ז' ימים בנוסף לחודש, כלומר את הזמן של עיקר הנדר וגם את הזמן של התנאי, ואילו לדעת הב"ש הכוונה היא שימתין את עיקר הנדר, ז' ימים בלבד.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.