פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עו יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
האשה שנדרה נדר של עינוי נפש, או מדברים שבינו לבינה, שיכול להפר, ואמר לה: אני מיפר לך ע"מ שתאמרי לפלוני מה שדברנו יחד בדברים של שחוק שאדם מדבר על עסקי תשמיש, או על מנת (שתתהפך לאחר התשמיש ולא תתעבר) (טור), (או על מנת) שתעשה מעשה שוטים, כגון שתמלא י' כדי מים ותערם לאשפה וכיוצא באלו, יוציא מיד ויתן כתובה (משנה כתובות עא,ב וגמ').
משנה כתובות עא,ב: אמר לה ע"מ שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך, או שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה.
הרמב"ם כתב המשנה כלשונה ואילו הטור כתבה כמובא בשו"ע, שהאשה נדרה נדרים שיכול הבעל להפר והוא קיים לה על תנאי. הב"י כתב שגם ברמב"ם יש להעמיד כפירוש הטור, אמנם הח"מ והב"ש כתבו שהרמב"ם לא פסק את דברי הגמ' שבעל המקיים נדרי אשתו חייב לגרשה משום ש"מיסנא סני" לה. עוד כתב הח"מ, שמוכח מכאן שעל כל הנדרים שיכול להפר (נדרי נפש ודברים שבינו לבינה) אם קיים צריך להוציא ולתת כתובה, ולא כדברי הפרישה (סי' עד) שרק על נודרת מתשמיש שייכת הסברא "מיסנא סני" (בכך יישב הפרישה גם את הרמב"ם מהגמ').
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.