פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ע ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ע ז

סעיף ז[עריכה]

מי שהלך למדינת הים והפקיד כלים ביד אחד, או השאילם לו, מוציאין מיד הנפקד למזונות אשתו. הגה: אפילו צוה הבעל שלא ליתן (כ"כ ר"י בתשובה הובאה במרדכי פרק דייני גזירות). ואם החזיר הנפקד לבעל אחר שתבעתו האשה לדין, חייב לשלם לה. (שם במרדכי) וכשמוציאין מן הנפקד, אין מוציאין רק לששה חדשים, אפילו אם ירצה הנפקד אין מעכבין ממונו של בעל יותר. ואין מוציאין מנכסים שהם ביד אחרים כל זמן שיש כאן בני חוריןא (ב"י בשם תשובת הרשב"א); אבל מיד השואל אין מוציאים, עד שיגיע סוף זמן שאלתו (שו"ת רשב"א).

א. הוצאה מיד אחרים: ח"מ,ב"ש – מבואר בשו"ת הרשב"א שמדובר כשיש לאחרים טענה על הנכסים, אך סתם פקדון נחשב כבני חורין ולכן אפשר להוציאו מיד הנפקד אף כשיש ללווה בני חורין נוספים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.