פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פב ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פב ה

סעיף ה[עריכה]

האשה שנתגרשה, אין כופין אותה להניק את בנה, אלא אם רצתה, נותן לה שכרה ומניקתו; ואם לא רצתה, נותנת לו את בנו והוא מיטפל בו (כתובות נט,ב). בד"א, שלא הניקה אותו עד שהכירה, אבל אם הכירה (ואינו רוצה להניק מאחרת) (טור), אפילו הוא סומא, אין מפרישין אותו, מפני סכנת הולד, אלא כופין אותה ומינקתו עד כ"ד חדש (רמב"ם כרב"י בשמואל שם, דלא כרא"ש). הגה: והוא נותן לה שכר הנקה (טור). וי"א דאפילו אשה אחרת, שהניקה ולד עד שמכירה, כופין אותה ומניקה אותו בשכר, מפני סכנת הולד (הגהות אלפסי פרק אע"פ). וי"א הא דגרושה אינה מחוייבת להניק אם אינו מכירה, היינו כשמוצא מינקת אחרת ויש לו להשכיר, אבל אם אין לו, כופה אותה ומניקתוא (רי"ו); אבל אם השכירה כבר עצמה לאחרים, ואותו ולד מכירה, אין דוחין אותו ולד מפני בנה, אלא ב"ד משכירין לבנה מניקה אחרת (הרא"ש כלל י"ז).

גרושה שבנה מכירה:

כתובות נט,ב: תניא: נדרה שלא להניק את בנה, בש"א: שומטת דד מפיו, בה"א: כופה ומניקתו, נתגרשה אינו כופה, ואם היה מכירה נותן לה שכרה וכופה ומניקתו, מפני הסכנה... אם היה מכירה: [ס,א] עד כמה? אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שלשה חדשים, ושמואל אמר: שלשים יום, ורבי יצחק אמר ר' יוחנן: חמשים יום. אמר רב שימי בר אביי: הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן. בשלמא רב ורבי יוחנן, כל חד וחד כי חורפיה, אלא לשמואל, כי האי גוונא מי משכחת לה? כי אתא רמי בר יחזקאל אמר: לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל, הכי אמר שמואל: כל זמן שמכירה. ההיא דאתאי לקמיה דשמואל, אמר ליה לרב דימי בר יוסף: זיל בדקה. אזל אותבה בדרי דנשי, ושקליה לברה וקמהדר ליה עלייהו, כי מטא לגבה הות קא מסוי לאפה, כבשתנהי לעינה מיניה, אמר לה: נטף עיניך, קום דרי בריך. סומא מנא ידע? אמר רב אשי: בריחא ובטעמא.

רא"ש,טור: פסקו כר' יוחנן וכרמי בר יחזקאל, וביארו שעד חמישים יום הוא בחזקת שאינו מכירה ואפילו אם נראה שאינו רוצה לינק מאחרת תולים שזהו אקראי ולא צריך בדיקה, ולאחר מכן אם רואים שאינו רוצה לינק מאחרת בודקים אם מכירה, ואם מכירה היא צריכה להניק.

רמב"ם,שו"ע: כרמי בר יחזקאל, שתמיד בודקים אם מכירה, ואם מכירה היא צריכה להניק. הח"מ ציין שהרא"ש והטור פסקו כר"י.

א. בעל שאינו מוצא מינקת או שאין לו כסף לשכור:

רי"ו,רמ"א,עזר מקודש,בית מאיר: כופה גרושתו להניק בחינם.

ח"מ,ב"ש: אינו יכול לכפותה להניק בחינם. הם תמהו במה נתחייבה יותר משאר נשים, אלא על בי"ד לתת לה שכר הנקה, כפי שעושים בבן שנגמל, כמבואר בסוף הסימן. הבית מאיר והעזר מקודש תירצו שחייבת מתורת צדקה כיוון שמקדימים לכוף את הקרובים (ומדובר שקרובי האב עניים), ובסוף הסימן מדובר בענייה, אולם לגבי הנקה היא תמיד עשירה[1].

תינוק חולה שמכירה לאחר כ"ד חודש, והיא רוצה לגמול ולהינשא:

רדב"ז – אם יש לו אב כופים אותו לרצותה במעות שתמשיך להניק עד שיבריא, ואם אין לו אב או שהוא עני נותנים לה מצדקה, ואם אינה מתרצה, מתירים לה להינשא אך שלא תגמלנו, ואם אינה מתרצה כופים אותה להניק בשכר. עיין בסיכום לסימן פא,יד שמשמע מהד"מ שלאחר כ"ד חודש יכולה להינשא גם כשממשיכה להניק, ואילו מהרדב"ז כאן משמע שלכתחילה לא, ואולי כתב כן דוקא בתינוק בחולה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נראה שמדובר דוקא שיכולה גם לפרנס עצמה ממעשה ידיה שלא ע"י להשכיר עצמה למינקת, אחרת אכן ענייה היא אף אצל הנקה.