פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה יג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פה יג

סעיף יג[עריכה]

נכסי מלוג, הבעל אוכל פירות, ואם הם דבר שאינו עושה פירות, ימכר וילקח בו דבר שעושה פירות. ואם הוא אומר: כך וכך ילקח בהם, והיא אומרת: איני לוקחת בהם אלא כך וכך, לוקחים דבר שפירותיו מרובים ויציאתו מועטה, בין שהיה הדבר כרצונו או כרצונה, ואין קונין דבר שאין גזעו מחליף. ואם נפל לה דבר שאין גזעו מחליף, אע"פ שלא ישאר קצת מהקרן, א"צ למוכרוא (ע"פ כתובות עט,א), כגון שהכניסה לו עז לחלבה, רחל לגיזתה, דקל לפירותיו (עט,ב), אע"פ שאין לה אלא פירות אלו בלבד (רי"ף,רמב"ם, דלא כרש"י ורא"ש), הרי זה אוכל והולך עד שתכלה הקרןב. וכן אם הכניסה לו כלי בתורת נכסי מלוג, ה"ז משתמש בהם ולובש ומציע ומכסה, עד שיכלה הקרן, וכשיגרש אינו חייב לשלם הבליות של נכסי מלוג (עט,ב).

א. גזעו מחליף: נאמר בגמ': "כללא דמילתא גזעו מחליף פירא, אין גזעו מחליף קרנא", ויש גורסים להפך: "גזעו מחליף קרנא, אין גזעו מחליף פירא". הרא"ש מבאר שלפי הנוסחא הראשונה הפירוש הוא שאם מכניסה עץ שגזעו מחליף לא מוכרים אותו אלא הבעל אוכל הפירות ואם אינו מחליף מוכרים וקונים קרקע, ולפי הנוסחא השניה הפירוש הוא שאם מכניסה כספים יכול לקנות דבר שגזעו מחליף, אך דבר שאין גזעו מחליף נחשב כפירות המתכלים וא"א לקנותו. וקיים הרא"ש את שני הפירושים. ואם ישאר קצת מהקרן אמרו בגמ' שתי לישנות: "אבא זרדתא אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא", ופסק הטור כלישנא הראשונה שהוי פירא ולא צריך למוכרו משום שרב נחמן אומר בהמשך הגמ': "עיילא ליה גלימא פירא הוי, מכסי ליה ואזיל עד דכליא", והשחקים בלבד נשארים כקרן.

ב. עז לחלבה: כתובות עט,ב: הכניסה לו עז לחלבה, ורחל לגיזתה, ותרנגולת לביצתה, ודקל לפירותיו - אוכל והולך עד שתכלה הקרן.

רי"ף,רמב"ם,ראב"ד,שו"ע: מדובר אפילו כשלא הכניסה את העז עצמה אלא רק את העז לחלבה. הראב"ד נימק שאע"פ שלא נשאר מן הקרן, מ"מ הפירות ממשיכים להתחדש כל הזמן, ולכן לא נחשב כליא קרנא.

רש"י,רא"ש: דוקא כשהכניסה גם את גוף העז. אחרת כליא קרנא.

ב"ש: לשיטת הרא"ש שבסע' הבא אם הבעל רוצה רשאי למכור, וכ"כ תוס'.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.