פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פ יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
פסקו לה מזונות הראויים לה, והרי היא מתאוה לאכול יותר, או לאכול מאכלות אחרות, יש מי שאומר שאין הבעל יכול לעכב מפני סכנת הולד, שצער גופה קודם (רמב"ם); ויש מי שאומר שיכול לעכב (ר"ן,טור).
מאכלים המזיקים לולד: כתובות ס,ב: פסקה קימעא אוכלת הרבה, לא תאכל עמו דברים הרעים לחלב.
רמב"ם: הבעל לא יכול לעכב. המ"מ יישבו מהברייתא האוסרת דברים הרעים, שמדובר דוקא כשאינה מתאווה. הב"י הביאו ויישב באופן נוסף, שכוונת הברייתא היא שאף אם פסקה קימעא אין הבעל מעכב אלא יכולה לאכול הרבה וכן אינו יכול לעכב ולומר שלא תאכל דברים הרעים.
ר"ן,טור: יכול לעכב.
שו"ע: יש מי שאומר שאינו יכול לעכב ויש מי שאומר שיכול.
ח"מ,ב"ש: התקשו כיצד מדובר, הרי אם היא בסכנה לכו"ע חייה קודמים, ואם אינה בסכנה אלא רק בצער, ודאי שאינה יכולה לסכן הולד מכח צערה[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לכאורה אפשר לתרץ שהכוונה שהיא תאכל ולא תניק, והבעל יחפש מינקת אחרת, ואיני יודע מדוע הח"מ והב"ש לא תירצו כך, ואולי משום שלפי"ז היה לחלק בין לא הכירה הולד להכירה שאין אפשרות לשכור מינקת אחרת.