פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג כ

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צג כ

סעיף כ[עריכה]

אין אלמנה ניזונית אלא מקרקעות בני חורין, ולא מהמשועבדים (משנה גיטין מח,ב). לא מבעיא אם מכר או נתן הבעל בחייו, אלא אפילו מכרו או משכנו או נתנו היורשים לאחר מיתת אביהם, אין מוציאין למזון האשה והבנות (כתובות סט,א). ודוקא שנתן האב מתנת בריא, אבל אם נתן מתנת שכיב מרע, ניזונת ממנה (ב"ב קלג,א) (אם אין כאן בני חורין) (ריב"ש סימן ק"ז). הקדיש נכסיו הוי כמתנת בריאא (ר"ן ריש המדיר). ואינה ניזונית ממטלטלי, אפילו בני חורין (כתובות סט,ב). ומיהו אם תפסה ממטלטלין, אפילו אחר מיתה, לא מפקינן מינהב (צו,א ע"פ רי"ף ורמב"ם). ועכשיו שתקנו הגאונים שתגבה כתובה ותנאי כתובה ממטלטלין, הרי היא ניזונית ממטלטלין, אפילו לא תפסה (רי"ף). (מיהו אם נתן המטלטלין לאחריםג, אפילו במתנת שכיב מרעד, י"א דאינה ניזונת מהן) (מרדכי פרק נערה אות קסא בשם י"א).

א. הקדיש: ח"מ – משמע שמדובר אף בשכ"מ שהקדיש, אמנם בר"ן מבואר שדוקא בריא שהקדיש הוי כמתנת בריא.

ב. תפיסה: כתובות צו,א: אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה.

רי"ף,רמב"ם,ריב"ן,שו"ע: מדובר אף בתפיסה שלאחר מיתת הבעל. התוס' מבארים שלמזונות מועילה תפיסה יותר מלכתובה משום שמעבר לכך שזהו תנאי בי"ד א"א לגבותו ממשועבדים ולכן אלמוהו חכמים.

ר"ח,בה"ג[1]: מדובר בתפיסה מחיים אך לאחר מיתה אינה מועילה. הב"ש ציין גם את שיטתם, וכתב שנפק"מ בזה"ז לאחר תקנת הגאונים למקרה שתפסה יותר מכשיעור, כמבואר בסע' כג.

ג. מתנת בריא לבניו: מרדכי,ח"מ – הוי כירושה וגובה. וכן פסק הרמ"א בסי' ק,א לגבי כתובה, והח"מ והב"ש הביאו מחלוקת בכך וכתבו שמספק אינה גובה.

ד. מתנת שכ"מ לאחרים: מרדכי: הביא מחלוקת אם גובה. לרבנו ברוך גובה, ולרבנו שמואל אינה גובה כי תיקנו לה רק מטלטלין שבעין.

רא"ש,ב"ש: הוי כירושה וגובה. הב"ש הביא גם את דעת הרא"ש, ומדבריו בסי' ק,א מבואר שהתכוון לפסוק כן.

תרוה"ד,רמ"א: הוי כמתנה ואינה גובה. אך לגבי כתובה הרמ"א סי' ק,א פסק שגובה, וכתב הב"ש שיש לחלק בין כתובה למזונות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. דברי הריב"ן, ר"ח ובה"ג הובאו בתוס' שם.