פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיב ג

סעיף ג[עריכה]

נתארסה בעודה קטנה, איבדה מזונות מן האחין (כרב כתובות נג,ב ע"פ רמב"ם) והארוס חייב במזונותיה (רמב"ם, דלא כרא"ש). הגה: וי"א דלא אבדה מזונות אלא כשתתארס משהיא נערה (כ"כ המ"מ פרק י"ט בשם ר"ח והרשב"א). ויש אומרים דוקא שנתארסה מעצמה, אבל נתארסה מדעת אחיה לא אבדה מזונות (טור בשם הרמ"ה).

קטנה שהתארסה:

כתובות נג,ב: רב תני עד דתלקחן לגוברין ולוי תני עד דתבגרן... כי פליגי בארוסה ולא בגר. הלכה כרב.

רמב"ם: אין לקטנה שהתארסה מזונות מאחיה.

רשב"א: לנערה אין אך לקטנה יש. ונימק שודאי אין בכוחם לארסה ולהפקיע מזונותיה, ועוד שאין מחילת קטן בקרקעות מחילה ולכן אפי' כשהשיאוה לדעתה אינה מפסידה. ר"ן – אמנם לאחר תקנת הגאונים לגבות ממטלטלין מועילה מחילתה.

רמ"ה: דוקא כשהתארסה שלא מדעת היתומים[1] אין לה, אך אם הם השיאוה עיצה להינשא אין בכוחם להפקיע מזונותיה. ר"ח והעיטור כתבו שלקטנה יש. הר"ן נימקם כרמ"ה שאינה מפסידה בגלל שאין בכוחם להפקיע מזונותיה, אולם המ"מ נימקם שאין אירוסיה תופסים מהתורה, וא"כ לדעתו הם סוברים כרשב"א.

שו"ע: פסק כרמב"ם.

רמ"א: הביא שתי הדעות הנוספות.

מזונות מהארוס:

כתובות נג,ב: רב תני: עד דתלקחן לגוברין, ולוי תני: עד דתבגרן... כי פליגי - בארוסה ולא בגר... אמר ליה רב חסדא לרב יוסף: מי שמיע לך מיניה דרב יהודה, ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות?

רש"י,רא"ש: האיבעיא לגבי ארוסה היא המקרה בו נחלקו רב ולוי, אם האחים חייבים במזונות ארוסה, והלכה כרב שלא.

רמב"ם,הנגיד ברי"ף: זוהי איבעיא חדשה, אם הארוס חייב במזונות ארוסתו היתומה, הואיל ואין אחיה חייבים לזונה והלכה שחייב. ר"ן,ח"מ – יתכן שדוקא עד שתבגור, לפי שמזונות אלו הפסידה מחמתו, משא"כ משבגרה שבכל אופן לא היתה מקבלת.

ר"ן ברי"ף: זוהי איבעיא חדשה, אם במקרה שמת הארוס לאחר שהגיע זמן הנישואין ולא נישאו חייבים יורשיו במזונותיה או שזהו חיוב שהיה מוטל רק על אביהם אם היה קיים, והלכה שחייבים.

שו"ע: פסק כרמב"ם שארוס חייב במזונות ארוסתו היתומה.

רמ"א נה,ד: פסק כרש"י וכרא"ש שאינו חייב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ח"מ – כגון מדעת אימה או שהגיעה לעונת הפעוטות, אחרת אין אירוסיה תופסים.