פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיט ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
מי שגירש אשתו מן הנשואין, לא תדור עמו בחצר, שמא יבואו לידי זנות. ואם היה כהן, לא תדור עמו במבוי. וכפר קטן נידון כמבוי (כתובות כז,ב ע"פ רמב"ם). הגה: ואם נשאת לאחר, אפילו בישראל, לא תדור עמו במבוי (טור). וכל זה במבוי סתום, אבל במבוי מפולש שדרך רבים עובר ביניהם, מותרים לדור (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם התוספות). אם רשות רבים מפסיק בין בתיהם (הגהות אשירי פ"ב דכתובות), אפילו אין בכל העיר שום יהודי רק הם לבד, שריא. (ת' הדשן סימן רמ"ג). גירשה משום שאסורה עליו, אפילו לא נשאת, אסור לדור עמה, כאלו נשאת לאחרב (א"ז).
גרושתו שנישאה וגרושת כהן:
כתובות כז,ב: משנה: אמר ר' זכריה בן הקצב: המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו, אמרו לו: אין אדם מעיד על עצמו. גמרא: אעפ"כ ייחד לה בית בחצרו, וכשהיא יוצאה יוצאה בראש בניה וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה. בעי אביי: מהו לעשות בגרושה כן? התם הוא דבשבויה הקילו, אבל הכא לא, או דלמא לא שנא? ת"ש, דתניא: המגרש את אשתו - לא תנשא בשכונתו, ואם היה כהן - לא תדור עמו במבוי; אם היה כפר קטן, זה היה מעשה, ואמרו: כפר קטן נידון כשכונה. רוב הראשונים גרסו כגירסא שלפנינו אולם הרמב"ם גרס שאסור לדור עם גרושתו בחצר וביאר שמדובר בגרושה שלא נישאה.
רא"ש,ר"ן,ח"מ,ב"ש: שכונה גדולה ממבוי ובאשת איש החמירו יותר בגלל שאיסורו חמור יותר.
תוס': שכונה היא שלושה בתים וקטנה ממבוי ובאשת איש הקילו משום שאיסורו חמור ולא יבואו לחטוא.
רמב"ם,שו"ע: לגבי אשת כהן כתבו שלא תדור עימו במבוי, ולגבי גרושתו שנישאה לא התייחסו. לגירסתם הגמ' לא עסקה בכך.
רמ"א: כתב שגרושה שנישאת לא תדור עימו במבוי. הח"מ תירץ ששכונה בדעת הטור גודלה כמבוי בדעת הרמב"ם שהרי הגמ' כתבה שהשיעור הוא ככפר קטן, ולדעת הרמב"ם מדובר על מבוי ולדעת הטור על שכונה. הב"ש ביאר שכוונתו לנישאת והתגרשה אך אם לא התגרשה אסורה בכל השכונה. הגר"א כתב שצריך לגרוס "שכונה" ומדובר בנישאת ולא התגרשה.
גרושתו שנישאה ונתאלמנה: רא"ש,ב"ש: כיוון שיש רק לאו דינה כגרושת כהן שאסורה רק במבוי. הב"ש כתב שכן מוכח גם מהרמב"ם שפסק שכהן הבא על גרושה בלי קידושין אינו לוקה ובכל זאת כאן פוסק שצריכה ריחוק מהמבוי.
ר"י: כיוון שאפילו אם בא עליה אינו לוקה (רק אם נישאו לוקים) מותר אף במבוי ואסור רק באותה חצר. הח"מ הביא שתי הדעות.
גרושת ישראל שלא נישאה: רא"ש,ר"ן: מותרים באותו מבוי. הר"ן כתב שלפי הירושלמי מותרים אף באותה חצר, אך הסתפק להלכה, וכשאין יחוד פסק שמותרים.
רמב"ם,שו"ע: אסורים באותה חצר. ע"פ גירסתו. ב"ש – מקשה מהדין בסדר הגט אות ק ששכ"מ שגירש רשאי להתייחד עימה כשיש איתם אדם נוסף ותירץ ששכ"מ שאני או שמדובר שם דוקא ביחוד לשעה.
ח"מ: אך בלא יחוד מותר, כדברי הר"ן.
ב"ש: לדעת הרמב"ם והשו"ע אסור אף בלא יחוד. והקשה על הח"מ שהביא דברי הר"ן על דברי השו"ע.
א. יהודים יחידים בעיר: תרוה"ד,רמ"א: מותר אם רה"ר מפסיקה ביניהם.
ח"מ: אין להקל בכך בפשיטות.
ב. גירשה משום שאסורה לו: או"ז,רמ"א: אסור לדור עימה כאילו נישאת לאחר. הב"ש ביאר שכוונתו לנשואה שהתגרשה שאסורה במבוי ומותרת בשכונה. ולשיטת הח"מ לעיל מדובר על מבוי בשיטת הרמב"ם שגודלו כשכונה בדעת הטור.
ח"מ: אם אסורה לו מהתורה אין לדור באותו מבוי ואם מדרבנן צריך להרחיק רק מאותה חצר כמו בשבויה.
ב"ש: גם בדרבנן צריך להרחיק מהמבוי כמבואר בריב"ש לגבי מינקת חברו, ודוקא בשבויה הקלו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.