פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכא ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכא ד

סעיף ד[עריכה]

שכיב מרע שמצוה לכתוב גט, צריך לדקדק בו שיהא שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה (תוס',רא"ש גיטין ע,ב, דלא כעיטור). הגה: ואין צריך בדיקה כמו נשתתק, אלא בודקין אותו קצת לראות אם דעתו מיושבת עליו (ב"י).

בדיקת שפיות שכ"מ: עיטור: אין צריך לחשוש שאינו שפוי אפילו אם נשתתק לאחר שציווה. לגבי "שיחיא דלאו לאו נקטיה" ביאר שלא מדובר בשיגעון אלא בחולי, אך לשיגעון איננו חוששים.

תוס'^[1],רא"ש,שו"ע: צריך לבדוק ולוודא שהשכ"מ עדיין שפוי בין כתיבה לנתינה. מרש"י מוכח שעכ"פ אם נשתתק יש לחשוש ולבדוק שכן ביאר לגבי "שיחיא דלאו לאו נקטיה" שזהו חולי שיגעון.

שו"ע: כוונתם שיהיה כשר בשעת הכתיבה ובשעת הנתינה, אך אם ביניהם נתקלקל וחזר ונשתפה כשר. כמוכח מהגמ' שמי שאמר כתבו גט ואחזו קורדייקוס ואמר אל תכתבו לכשמבריא כותבים, ואין לחלק ששם יש בידינו תרופות, שכן לר' יוחנן לא סוברים חילוק זה.

ר"י מרגלית: גם אם נתקלקל בינתיים פסול. מקורו מסדר הגט לרא"ש.

ד"מ,ב"ש: טוב לחוש כשנתקלקל בינתיים. ב"ש – אך בדיעבד כשר.

בדיעבד: ב"י: נראה שהתוס' הצריכו לבדוק רק לכתחילה אך בדיעבד מודים שכשר אפילו אם נשתתק.

ד"מ: פסול אף בדיעבד. כתב שכך מפורש בסדר הגט של הרא"ש. הב"ש דחה שמדובר שם בידוע שלא היה שפוי.

ב"ש: בדיעבד כשר אך דוקא כשלא נשתתק.

שעת נתינה: הרשב"א הוכיח מהירושלמי שצריך להיות שפוי בשעת נתינה, וכתב שלדעת התוס' צריך רק בשעת כתיבה, והעיר הב"י שלפי גירסת התוס' שבידינו צריך גם בנתינה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]