פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכא ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכא ז

סעיף ז[עריכה]

גוסס, הרי הוא כחי ויכול לגרש (תוס',רא"ש^[1], דלא כרש"י ור"ח). הגה: וי"א דוקא גוסס שמדבר, אבל אינו מדבר, לא (סמ"ג והמרדכי), ויש להחמיר.

גוסס: תוס',רא"ש,שו"ע: הריהו כחי ויכול לגרש.

סמ"ג,מרדכי,רמ"א: דוקא אם מדבר. ח"מ – אמנם בסע' הבא מבואר שאם שחטו בו שני סימנים יכול לגרש ברמז, אך יש לחלק ששם היה צלול קודם לכן, אך כאן שחלה ולא היה צלול כאשר גם ניטל ממנו כח הדיבור נחשב כמת.

שו"ע: גם אם אינו מדבר. הסמ"ג והמרדכי דייקו כן מר"י, אולם הב"י דחה שכיוון שהריהו כחי יש להחשיבו כשכ"מ שנשתתק שיכול לגרש ע"י רמיזה ובדיקה, ור"י נקט שאינו מדבר משום שגוסס שאינו מדבר מסתמא אין שהות לבודקו וממילא לא יוכל לתת מתנה או לגרש, אך אם אכן בדקוהו מועיל.

רש"י,ר"ח: הריהו כמת ואינו מגרש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]