פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
אין כותבין גט במחובר, אפי' יתן לה המחובר כמו שהוא, דבעינן ונתן בידה (משנה גיטין כא,ב ע"פ רא"ש). ואפילו חתמו העדים אחר שתלשו, ואח"כ נתנו לה, אינו גט. ואם כתבו על העלה הזרוע בעציץ נקוב, אע"פ שנתן לה העציץ כולו, פסול, שמא יקטום. הגה: וה"ה בעציץ שאינו נקוב (תוס' ורא"ש בר"ת); וי"א דכשאינו נקוב לא גזרינן שמא יקטום (רשב"א ב בר"ת) (תמצא מבואר ב' הסברות בב"י). אבל כותב הוא על חרסו של עציץ ונותן לה (גמ'), והוא שיהיה עדי מסירה לפנינו; שחרס דבר המזדייף הוא (טור).
עציץ שאינו נקוב: גיטין כא,ב: כתבו על חרס של עציץ נקוב - כשר, דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה. על עלה של עציץ נקוב - אביי אמר: כשר, ורבא אמר: פסול. אביי אמר כשר, דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה; רבא אמר פסול, גזרה שמא יקטום.
עיטור: כשר אפילו אם קטם ונתן לה.
תוס',רא"ש,רשב"א א: לדעת בה"ג ור"ת שאוסרים לקצוץ גט אפילו מתלוש, פסול אפילו אם נתן לה כל העציץ בלי לקטום, גזירה שמא יקטום. הח"מ מבאר שדוקא בעציץ גוזרים ולא בקלף גדול משום שקטימת עלה זהו דבר רגיל הנעשה בקלות.
רשב"א ב: לדעת בה"ג ור"ת אם קטם ונתן לה פסול, אך אם נתן הכל כשר, ורק בעציץ נקוב גזרו משום שרגילים לקטום ממנו.
עציץ נקוב בדיעבד: עיטור: אם נתן כל העציץ בלי לקטום כשר.
רמב"ם,שו"ע: פסול. ואם לא פסקה יניקת הזרעים בזמן הנתינה בטל מהתורה. התוס' נימקו שהגט בטל משום שלא קנתה העציץ במשיכה והרשב"א נימק שלומדים מ"ספר" שמחובר אינו גט. הב"ש כותב שנפק"מ אם קנתה בקנין חזקה, שלרשב"א עדיין אינו גט ואילו לתוס' הוי גט מהתורה ופסול כאן רק מכח הגזירה. השו"ע נימק בתחילת הסעיף שאם נתן מחובר כמושהו אינו גט משום שצריך "ונתן בידה". בפשטות ה"ה לעציץ נקוב, ולפי"ז בסוף הסע' שפסל עציץ נקוב רק מצד גזירה שמא יקטום, צריך להעמיד בפסקה היניקה בזמן הנתינה, וכן משמע בפשטות מהב"ש. ואולי יש לבאר בדרך אחרת, שעציץ נקוב אף שנחשב כמחובר מ"מ הואיל ונייד נחשב בידה, ולכן גם אם לא פסקה היניקה פסול רק מצד הגזירה.
תלשו ולבסוף חיברו: רמ"ה: פסול, אפילו אם לא ביטלו. נראה שכן פסק הב"ש, לפי שהביא דברי הב"ח.
רשב"א,רי"ו,שו"ע: פסול רק אם ביטלו. הגמ' בחולין טו,ב הסתפקה אם תלוש וחיברו הוי כמחובר דוקא במקרה שביטלו. הב"ח יישב את הרמ"ה שלענין גט גרע טפי משום שהפסול הוא מצד שמחוסר מעשה ויש הפסק בין הכתיבה לנתינה, ואף אם לא ביטלו צריך לחפור ולתולשו, ולכן דינו שונה משחיטה ששם קי"ל שאפילו ביטלו הוי כתלוש בדיעבד.
חיברו לאחר החתימה: רמ"ה: פסול. כיוון שיש הפסק ומחוסר מעשה בין הכתיבה לנתינה.
רשב"א: כשר. מחובר הוי פסול בכתיבה אך אם נסתיימה כתיבת הגט בכשרות, שוב אין החיבור פוסל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.